אברהם יצחק ששונקין – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ ←תולדות חייו: קפ |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחה משפחת ששונקין ל[[סמרקנד]], שם גדל במחיצת סבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], עם סיום המלחמה בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], והגיעו לצ'כוסלובקיה. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחה משפחת ששונקין ל[[סמרקנד]], שם גדל במחיצת סבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], עם סיום המלחמה בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], והגיעו לצ'כוסלובקיה. | ||
על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון פולין, ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה. | על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון [[פולין]], ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה. | ||
במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם. | במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת תשכ"א קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה.}}. | עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת תשכ"א קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה.}}. | ||
ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב [[שלום פוזנר]] מ[[פיסטבורג]] שב[[פנסליבניה]]. למרות שבאותה תקופה הרבי כבר לא נהג לסדר חופה וקידושין, הרבי נענה לבקשת בני הזוג, והם היו אחד מהזוגות האחרונים שזכו שהרבי ישתתף בחופתם ויקדש אותם. | |||
מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר 770, לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו 'לחיים', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיסטבורג. | מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר [[770]], לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו '[[לחיים]]', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיסטבורג. | ||
לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום. | לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] התגייס ל[[צה"ל]], שירת בחיל השריון, והוצב יחד עם חברי הפלוגה שלו בתעלת סואץ. | עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] התגייס ל[[צה"ל]], שירת בחיל השריון, והוצב יחד עם חברי הפלוגה שלו בתעלת סואץ. | ||
במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים | במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר. | ||
עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין למשפיע ראשי, והוא אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה. | עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין למשפיע ראשי, והוא אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה. | ||