מורה הוראה

מורה הוראה הוא כינוי ליהודי שהוסמך לפסוק דינים הלכתיים, ומשמש בפועל כרב מורה הוראה בבית דין איזורי, או בקהילה.

תואר זה ניתן רק לאדם העוסק בפועל הפסיקת דינים והלכות, ולא במנהיג קהילה שלעיתים לא מחזיק בתעודה המתירה לו לפסוק הלכות.

על מנת לקבל היתר הוראה, יש ללמוד את החומר ההלכתי העוסק בתחום הספציפי בו מעונינים להתמחות, ולהוכיח בקיאות במבחן מקיף שנערך על ידי רב מכהן.

לאחר המבחן וקבלת התעודה, יש לעבור תקופת הכשרה (המכונה בעגה הישראלית: סטאז', ובלשון ההלכתית: 'שימוש'), במהלכה מתמחה הנבחן באופן מעשי בפסיקת ההלכה.

להבדיל ממשרת רב עיר, ניתן להחזיק בתעודת הוראה בנושא ספציפי, כגון דיני תפילין ומזוזות, דיני טהרה, ועוד.

החוק הישראלי קובע כי על מנת לשאת במשרת רבנות ממשלתית, יש לעבור מבחן מטעם 'היכל שלמה' המנוהל על ידי מועצת הרבנות הראשית. יחד עם זאת ישנם ברחבי הארץ בתי דין פרטיים, המעסיקים גם רבנים שאינם מחזיקים בתעודה ממשלתית, ועברו הכשרה לרבנות אצל רבני ערים וכדומה.

ראו גם

• רב.
• סמיכה לרבנות.
• אב בית דין.