יצחק שובל: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
למרות שלמד בישיבתו של הצמח צדק, הזדמן לו להכיר גם את רבי נתן, תלמידו של [[רבי נחמן מברסלב]], והתוודע לתורתה של חסידות ברסלב, ושילב בהנהגתו ובלימודיו את תורתם של אדמו"ר הצמח צדק ותורתו של רבי נחמן. | למרות שלמד בישיבתו של הצמח צדק, הזדמן לו להכיר גם את רבי נתן, תלמידו של [[רבי נחמן מברסלב]], והתוודע לתורתה של חסידות ברסלב, ושילב בהנהגתו ובלימודיו את תורתם של אדמו"ר הצמח צדק ותורתו של רבי נחמן. | ||
לאחר חתונתו, הקים בית מדרש בליבו של הרובע היהודי בלבוב, ובימי שמחה מיוחדים היה מלמד את באי בית המדרש דברי חסידות מתורתם של [[:קטגוריה: | לאחר חתונתו, הקים בית מדרש בליבו של הרובע היהודי בלבוב, ובימי שמחה מיוחדים היה מלמד את באי בית המדרש דברי חסידות מתורתם של [[:קטגוריה:רבותנו נשיאנו|רבותינו נשיאינו]]. | ||
מלבד עיסוקו הפנימי בהשפעה ולימוד חסידות עם באי בית המדרש, פעל גם ברחבי העיר במעשי צדקה וחסד רבים, ועמד בראש המערכה נגד ראשי הקהל שרצו לשנות את תקנון הקהילה ברוח הרפורמה. | מלבד עיסוקו הפנימי בהשפעה ולימוד חסידות עם באי בית המדרש, פעל גם ברחבי העיר במעשי צדקה וחסד רבים, ועמד בראש המערכה נגד ראשי הקהל שרצו לשנות את תקנון הקהילה ברוח הרפורמה. | ||
גרסה מ־04:15, 27 במאי 2013
הרב החסיד ר' יצחק שובל (מכונה גם: איציקל ז'לקובר, חי בין השנים ת"ר-תרפ"ו) היה רב בית המדרש החסידי בלבוב, בו התאגדו יחדיו חסידי חב"ד וחסידי ברסלב ולמדו יחד את תורת החסידות.
תולדות חייו
נולד בעיירה ז'ליקוב הסמוכה ללבוב בשנת ת"ר, למשפחה המיוחסת לצאצאי הבעל שם טוב.
בצעירותו למד בישיבתו של אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש, ולאחר סיום שלושת השנים של מסלול הלימודים, הפקיד בידיו אדמו"ר הצמח צדק חבילת כתבי יד של חידושי תורה במטרה להעבירת לפולין, ולהציל אותם מהסכנות הצפויות להם בתוך גבולות רוסיה[1].
למרות שלמד בישיבתו של הצמח צדק, הזדמן לו להכיר גם את רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, והתוודע לתורתה של חסידות ברסלב, ושילב בהנהגתו ובלימודיו את תורתם של אדמו"ר הצמח צדק ותורתו של רבי נחמן.
לאחר חתונתו, הקים בית מדרש בליבו של הרובע היהודי בלבוב, ובימי שמחה מיוחדים היה מלמד את באי בית המדרש דברי חסידות מתורתם של רבותינו נשיאינו.
מלבד עיסוקו הפנימי בהשפעה ולימוד חסידות עם באי בית המדרש, פעל גם ברחבי העיר במעשי צדקה וחסד רבים, ועמד בראש המערכה נגד ראשי הקהל שרצו לשנות את תקנון הקהילה ברוח הרפורמה.
נפטר בחודש אדר תרפ"ו בגיל שמונים ושש, והוריש את ספריו והכתבים שרשם בהם את חידושי תורתו במשך השנים לספריה של ישיבת תומכי תמימים בוורשא, ואת כתבי הצמח צדק שהופקדו בידיו להחזיר לאדמו"ר הרש"ב.
לקריאה נוספת
- הרב יוסף יצחק בורובסקי, אהלי ליובאוויטש גליון רביעי, שבט תשנ"ו.
הערות שוליים
- ↑ תקופה זו היתה תקופה מתוחה מאוד בה הצמח צדק פעל רבות נגד גיוסם של הקנטוניסטים, והממשל הרוסי שמר את צעדיו.