אגודת חסידי חב"ד בישראל

קובץ:770 כפ"ח.jpg

בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד

אגודת חסידי חב”ד בארץ הקודש נוסדה ע”י כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע בחודש תמוז שנת ה’תש"א. וכך כותב באגרת קודש מיום י”ט תמוז ה’תש”א: נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב”ד באה”ק ת”ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ”ש ותל’ התמימים וישיבת צ”צ ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא”ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.

בהמשך האגרת ממנה כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע את הרבנים: שאול דב זיסלין, משה גוראריה וחיים יוסף רוזנבלום להיות חברי ועד המייסד אגודת חסידי חב”ד בכל עיר, מושבה וקיבוץ באה”ק.

• יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב זיסלין
• יו"ר אגו"ח השני היה הרב אליעזר קרסיק
• יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב אפרים וולף.
• בשנת תש"נ מינה הרבי לתפקיד יו"ר אגו"ח את הרב שלמה מיידנצ'יק. מאז פטירת הרב מיידנצ'יק תפקיד ה'יושב ראש' נמצא בהליכים משפטיים מורכבים.

עם הקמת צעירי אגודת חב"ד באה"ק ע”י כ”ק אדמו”ר שליט”א בשנת תשי”א כמחלקה לצעירים תחת אגו”ח, מוצאים אנו בסדרת ה'אגרות קודש', כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של אגו”ח וצאגו”ח, כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי צאגו”ח, והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ”ש, ושאר צרכי אנ”ש והנהגתם נשארת בידי אגו”ח.

מעמדה של אגודת חסידי חב”ד

בתשובה למזכיר בי”ד רבני חב”ד על מכתבו מזאת חנוכה ה’תנש”א כתב כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: תוקף והנהגת וענין אנ”ש שי’ באה”ק בידי אגו”ח באה”ק הוא בידי אגו”ח באה”ק ובראשם (ועד) רבני אנ”ש שי’ [להעיר שאת התיבות “בידי אגו”ח באה”ק” כפל כ”ק אד”ש מה”מ בכתי”ק (ואפשר שהכוונה להדגישם)].

חלוקת העבודה בין אגו”ח למוסדות

על חלוקת העבודה בין אגו”ח למוסדות כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עז-ח): במענה על שאלתם אודות חוות דעתי בענין סדר המוסדות והנהלתם . . הנה בכלל שתי חלוקות בדבר:א. כלפי פנים. ב. כלפי חוץ.

א. בעניני פנים, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי’ לו אוטונומי’ שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי’ מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברו, אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג”כ בקישור ישר עם כאן.

ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי’ בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב”ד, היינו שאגודת חב”ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה”ק אשר חותם עליהם.

מחלקות אגו”ח

מחלקה לצעירים -צאגו”ח

ייסוד צעירי אגודת חב”ד על-ידי כ”ק אד”ש מה”מ הי’ במתכונת של מחלקה לצעירים תחת אגו”ח, כפי שכותב באגרת קודש מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ”ש והקרובים לרוח חב”ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.

בט’ אלול באותה שנה ביקש הרבי שאגו”ח יפקחו על עבודת צאגו”ח: פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד, שבטח יתארגנו ג”כ לחטיבה בפ”ע.

מחלקה לנשים

יחד עם ייסודה של המחלקה לצעירים צאגו”ח, ביקש הרבי לייסד גם באגו”ח מחלקה לנשים. וכך כותב הרבי באגרת מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי צריך הי’ לארגן באגו”ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב”ד ואת כל אלה אשר רוח חב”ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.

יותר משנה אח”כ כתב הרבי לארגון נשי ובנות חב”ד (כ”ח תמוז ה’תשי”ב): ארגון נשי ובנות חב”ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב”ד באוטונומי’ מיוחדת משלו.

מחלקת החינוך

מחלקת החינוך באגו”ח, בניהולו של הרב זושא פויזנר, עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ”ש באה”ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר’ זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק.

במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה

מחלקת מחנכים מייעצים

בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם “מחנכים מייעצים”, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ”ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים.

הלשכה הקימה קו פתוח לאנ”ש - באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, וזאת ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים.

הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.

כמו כן ישנן מספר נשים המעניקות יעוץ למעוניינות בכך.

כולל יום שישי

בשנת תשס"ד נפתח בבית אגו”ח ‘כולל יום שישי’ המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי.

הכולל נפתח ע”פ הוראת הרבי מליל ט”ו תמוז תשמ”ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי.

במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב”ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע.

חברי אגו”ח

חברי האגודה

כידוע אגו”ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב”ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב”ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב”ד. ולא רק חסידי חב”ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב”ד, כפי שאומר הרבי הריי”צ במכתבו לועד המייסד של אגו”ח מתאריך י”ט תמוז תש”א (אג”ק שלו ח”ה ע’ תיט): לחבר באגודת חסידי חב”ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי’ למראה עיניו הק’ של כ”ק אד”ש מה”מ): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב א”י המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי’ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

חברי ההנהלה

ככל מוסד, יש לאגו”ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו”ח מתאריך ט’ אלול ה’תשי”א (אג”ק ח”ד ע’ תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו”ח, מהנכון שבועד הפועל יהי’ עכ”פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי-תמימים, תורת אמת, כולל, כפר, הצעירים וכו’).

וכך גם כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עח): כיון שאגו”ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב”ד יהי’ בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו”ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

קובץ:שלמה מיידנצ'יק.jpg

הרב שלמה מיידנצ'יק - יו"ר אגו"ח

או באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז: אגו”ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב”ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו”ח יהי’ בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

אסיפות אגו”ח

חשיבות רבה מייחס הרבי לאסיפות הנהלת אגו”ח, וכך כותב באגרת להנהלת אגו”ח מיום יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ”ד סיון, ח’ תמוז, שני מכתבים מט”ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו”ד וי”ג תמוז. ולפלא שאין הפ”כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.

באגרת אחרת להנהלת אגו”ח מתאריך כ”ג מנ”א ה’תשט”ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו”ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי’ שלש שני חזקה בהנהגה כזו.

אסיפה משותפת לכל החברים

באמצע אגרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באג”ק חכ”ה ע’ קנא, כותב הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר: . . קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב”ד וצעירי אגודת חב”ד וכו’ . .

חברי הנהלה פעילים

מענינת ביותר הוספת כ”ק אד”ש מה”מ בשולי מכתבו לאגו”ח מיום כ”ד סיון ה’תיש”א: כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה.

תפקידה של אגודת חסידי חב”ד

ייצוג, פיקוח ונטילת יוזמה

באגרת לועד הפועל של אגו”ח באה”ק מיום ט’ אלול ה’תשי”א, מגדיר כ”ק אד”ש מה”מ בבירור את תפקידה של אגו”ח (אג”ק ח”ד עמ’ תס): מתפקידי אגו”ח: (א) לייצג את אנ”ש בענינים שונים [. .], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ”ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד [. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באהקת”ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה”.

באגרות אחרות באים שוב הדברים בפירוט יותר, כשאודות ייצוג המוסדות מוצאים אנו באגרות-קודש ח”ה ע’ רסא את הדברים דלהלן: בכל הענינים השייכים למו”מ כלפי חוץ, וכמו עם באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו’, הנה זה מוטל ביחוד על אגודת חב”ד. אלא שבענינים המתאימים, יש לצרף ג”כ אחד מב”כ הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו”ח וצאגו”ח.

כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב”ד בקול אחד ע”י אגו”ח הוא מעניני’ העיקריים, ואכן לאחר שנוסדה אגו”ח מחדש בשנת ה’תש”נ, עמדו הרבנים על כך שייצוגה של חב”ד בכנסת וכו’ יהי’ רק ע”י אגו”ח.

הקמת מוסדות חדשים ומטה לעניני משיח

כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב”ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב”ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו”ח. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א’ מ”ח תשט”ז (חכ”א ע’ שיד) על הצעתם להקים ישיבת חב”ד בעירם:

בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת אגודת חב”ד אשר באה”ק ת”ו (רח’ פיארברג 22, תל אביב) ולברר עמהם המצב באשר הוא שם.

דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמים, גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה של אגו”ח מחדש, קיבלו רבים מענות קודש מכ”ק אד”ש מה”מ בענין אגו”ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכלל: לר’ איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים (בשנת ה’תשמ”ט): הקמת אגודות שייך לאגו”ח באה”ק, ולרבנים פוסקי דינים, אזכיר על הציון.

לר’ ניסן-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת (בשנת ה’תנש”א): להתעניין אצל אגו”ח”. או בנוסח אחר: “בנוגע לאפרת שייך לאגו”ח באה”ק וכן לע”ל.

לר’ אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת בית חב”ד שם: א) ע”ד פתיחת בית חב”ד: בהתייעצות באגו”ח דאה”ק. ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה”צ.

על פתיחת גנון חב”ד בערד (בשנת ה’תנש”א): בעצת אגו”ח באה”ק אזכיר עה”צ.

על-דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים (חודש שבט ה’תש”נ): בטח בהסכמת אגו”ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה”צ.

מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת ה’תש”נ), בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות לכ”ק אד”ש מה”מ): הרי זה ענין כללי בכל ארה”ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב”ד הכללית בארה”ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה”צ.

לר’ משה ניסלביץ’ מנחלת הר חב"ד בנוגע לפעילות עם ילדי העולים (חודש חשון ה’תשנ”ב): יעשה שטורעם באגו”ח באה”ק.

על הצעת הרב דוד נחשון להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ”ז שייך לאגו”ח וועד רבני אנ”ש שבאה”ק אזכיר עה”צ.

בית חב”ד בעכו רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ”ק אד”ש מה”מ, ונתקבל על-כך המענה במוצש”ק פ’ תצוה ה’תשמ”ט: כמובן - שייך לאגו”ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו”ל.. ספר?! אזכיר עה”צ.

שמירה על הנקודה הכללית דפעולות חב”ד

נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו”ח היא - האחריות הכללית על פעולות חב”ד שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד): נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש”מבטיחים” להם שרוחניות הענינים תהי’ ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ”ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ”ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ”ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני חב”ד יארליק של מפלגה איזה שתהי’ . . ובא אני בזה גם לאגו”ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו”ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב”ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה”ק נשיאינו, ועאכו”כ שלא יעשו ענינים הפכים מזה.

ביקורת על המוסדות

בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו”ח לפקח על המוסדות ע”י מבקרים, ומפרט את תפקידם. וכך כותב באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו’, אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.

ד. מובן מעצמו שהן אגו”ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.

ה. כתוצאה מכל הנ”ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ”ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד.

כאשר המבקרים הפסיקו את עבודתם, התאונן על כך הרבי באגרת מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג (אג”ק ח”ז ע’ רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות”ח בעד הביאור בזה.

מבקר מיוחד מינה כ”ק אד”ש מה”מ על עבודת אגו”ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו”ח מיום כ”ג טבת ה’תשי”ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו”ח: במענה על מכ’ מד’ טבת, בו מערערים על התמנות הר’ . . למבקר בעניני אגו”ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע”ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו”ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי’ לפעול בזה, ובכ”ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ”ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו’. וכמ”ש הרמב”ם בהל’ דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א”א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו”ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ”ל קשור בענין של עשי’ ופעולות ממשיות, (ע”פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר’ . . לא יניח לנמנם ולישון כו’. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.

קשר עם אישי ציבור ורבנים

כפי הנראה, כחלק מענין ייצוג המוסדות ואנ”ש במשרדים וכו’, הורה הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבור, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו”ח מתאריך א’ ניסן ה’תשט”ז: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע”ל, הרי ע”ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז”ר שי’, מר סירקוס שי’ מר יצחק קורן שי’, ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות”ח מראש על הטרחה בכל זה.

באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד כסלו תשט”ו, מבקש הרבי מהנהלת אגו”ח לבקר אצל אלו שחזרו מביקור אצלו, ע”מ לשמוע מה התחייבו שם (אג”ק ח”י ע’ קכח-ט): זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצוה”ב, כיון שיש כמה ענינים שהנ”ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ”ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ”פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח”כ לכאן -בפרטיות - מהפגישה והשיחה

באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרות-קודש ח”ה ע’ שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו”ח לבקר את “הרב אבוחצירא ע”פ בקשתי להבעת כבוד”.

ידיעות מהנעשה באה”ק ובפרט בכרם חב”ד

כ”ק אד”ש מה”מ ביקש לקבל מאגו”ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה”ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב”ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו”ח בתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד (אג”ק ח”ט ע’ קכו-ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי’ של אגודת ישראל.

א) הנה כיון שכו”כ ענינים דאה”ק ת”ו שאגו”ח עוברת עליהם בשתיקה גמורה, אף כאלו שנוגעים בתחומה, הרי עאכו”כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי . . ויה”ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה”ק ת”ו מאגודת חב”ד.

ב) בהמשך להנ”ל, אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב”ד, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב”ד באה”ק ת”ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל של עתה באתי, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועד, כיון שזה נוגע בפרט לי”ב תמוז הבע”ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב”ד (כי אפי’ י”ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותו), ולכן יש לנצלו בכרם חב”ד ביחוד, ע”י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודם, ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ”נ חב”ד. והוא נוסף על השאלה העיקרית, שמוכרח לשמור על צורתם דבתכ”נ אלו ולפתחם, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם על בתי מתפללי בית הכנסת, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן עם הידיעה כללית צריך להיות ג”כ ידיעה במהות אנשים הנ”ל. ואחכה לידיעות מפורטות, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו”ח האפשריות בבתכ”נ אלו, בקשר עם הנ”ל.

דבר נוסף אותו אנו למדים מאגרת זו - התפקיד לשמור על צורתם של בתי כנסת חב”ד ולפתחם, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו”ח.

באגרת אחרת מאותה שנה כותב כ”ק אד”ש מה”מ (ח”ח ע’ קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב”ד ועבודת חב”ד.

עמידה על המשמר בנוגע לפרסומים על חב”ד בעיתונות

בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד) מעורר הרבי את חברי הנהלת אגו”ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו”ח, כנראה, שלא הגיבו ע”ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני’ אל הנ”ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ”ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ”פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ”ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד.

באגרת אחרת מתאריך י”ג תשרי תשט”ו (אג”ק ח”י ע’ יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב”ד בעיתונות: נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב”ד, אף שפלא שלא נזכרה ג”כ אגודת נשי ובנות חב”ד, שבאיזה אופן שתהי’ עבודתן הרי בודאי הדפסה עד”ז במכ”ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה.

כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו”ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה”ק בנוגע לחב”ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב”ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל.

הסדרת מקומות עבודה לאנ”ש

כחלק בלתי נפרד מעבודתה של אגו”ח רואה הרבי את הדאגה לפרט, לכל חסיד בארץ הקודש, וכפי שהדברים מבוארים באגרות-קודש ח”ח ע’ שז:

כדאי הי’ לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות חב”ד וכן רבנים ושו”בים חב”ד - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מאנ”ש וחב”ד, להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל אנ”ש, או גזע אנ”ש, ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.

בהזדמנויות נוספות מדגיש הרבי את הצורך בסידור משרות רבנות לאנ”ש, כמו באגרות-קודש ח”י ע’ קד:

בכלל צריך הי’ לעשות רשימה בתוככי אנ”ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה”ק ת”ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי’ צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענען) כל ענין וענין בעוד מועד.

סיוע כספי לאנ”ש ולחיזוק היהדות

ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו”ח כדי לקבל הלוואה, או עזרה כספית להכנסת כלה, לבנין מקוה בשיטת אדמו”ר הרש”ב, או אפי’ לקניית פאות לנשים.

לדוגמא באגרת מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: לפי דעתי נכון ג”כ, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר -אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה.

או באגרת אחרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באגרות-קודש ח”י ע’ קד: זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם עד”ז מהנעשה בפועל.

בהזדמנויות רבות במהלך השנים, הורה הרבי לאגו”ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה”ק, ובדגש שייבנו כשיטת אדמו”ר נ”ע, לדוגמא במכתב שלפנינו המיועד לאגו”ח מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג: ב) בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה א) יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע”י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ”ל שיהי’ התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו”ח, כי כן הי’ המדובר עם הרב ברזל שי’ שהציע לפני את כל ענין זה.

ג) נוסף ע”ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה”ח דאברוסקין שי’ מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק”ן לא”י לפ”ע, וא”כ לדעתי גם זה נכון. וע”פ הנ”ל שיהי’ כדרישת תקנת כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע.

ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב גורליק מכפ”ח מתאריך ו’ טבת ה’תשט”ו: מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא”כ כשעובר משך זמן. ומ”ש אודות דוחק המצב כו’ וכו’ הנה האומנם אי אפשר הי’ להשיג הלואות בקופות גמ”ח של אנ”ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב”ד שע”י כת”ר שליט”א אצל הוו”ח כו’ הר”ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה”ק ת”ו)“.

השגת כתי”ק מרבותינו נשיאינו

באגרת שלפנינו מתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד, כמו גם באגרות נוספות, מעורר הרבי את הנהלת אגו”ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות (אג”ק ח”ט ע’ קכו-ז):

בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה”ק ת”ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא”ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל עד”ז או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה”ק ת”ו הי’ אפשר לקנות ביכלעך הנ”ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועכ”פ באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא”“ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי ע”מ להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.