נסיעה לרבי – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ הוספת קישורים פנימיים לרבע הערך - נדרשת עריכה כללית קלה. |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תוכן הנסיעה== | ==תוכן הנסיעה== | ||
הנסיעה לרבי החלה כבר אצל [[הבעל שם טוב]] בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{ | הנסיעה לרבי החלה כבר אצל [[הבעל שם טוב]] בדור הראשון של [[התייסדות תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{מקור}}. | ||
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר | הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד לרבי, והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה| | ||
מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן | מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[חג]]י ישראל וב[[מועדים|מועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממש, ונוהגים להקל בזה.}}. | ||
החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות עליה לרגל{{הערה| | החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[התוועדויות (סדרת ספרים)|התוועדויות]] עמוד 465.}}, ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|פתגם-צחות חסידי ידוע האומר: "רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}. | ||
===אופן הנסיעה=== | ===אופן הנסיעה=== | ||
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה | מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה רגלית, כמו שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים. | ||
החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה| | החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}. | ||
==זמן הנסיעה== | ==זמן הנסיעה== | ||
===חודש תשרי=== | ===חודש תשרי=== | ||
לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש תשרי, | לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר{{הערה|ראו קונטרס [[בית רבינו שבבבל]]}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באומרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן ימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}. | ||
לרבי הייתה קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשון]], וכפי שהרבי התבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[התוועדויות (סדרת ספרים|התוועדויות (סדרת ספרים]] חלק א' עמוד 429.}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר, הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי . . שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, שאז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש, לביתו ולמקומו.}}. | |||
==כינוס השלוחים== | ==כינוס השלוחים== | ||
אלפי | אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], והזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא יחד עם [[כינוס השלוחים]] המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]]. | ||
יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח. | יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח. | ||
===י' שבט=== | ===י' שבט=== | ||
לקראת יום הבהיר י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים תלמידי ישיבות חב"ד מכל יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות. | לקראת יום הבהיר [[י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים [[תמימים|תלמידי]] [[פורטל:ישיבות חב"ד]] מכל יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות. | ||
===כ"ב שבט=== | ===כ"ב שבט=== | ||
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית | הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי. | ||
בכל שנה מגיעה קבוצה גדולה מ[[ארץ הקודש]] המאורגנת על ידי הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]], ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]], ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות [[משפיע]]ים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]]. | |||
===חג השבועות=== | ===חג השבועות=== | ||
חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי. | [[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי. | ||
בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.}}{{הערה|[קישור לחב"ד אינפו קבלת פנים לרבנים].}}. | בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.}}{{הערה|[קישור לחב"ד אינפו קבלת פנים לרבנים].}}. | ||