יוסף יהודה מרטון – הבדלי גרסאות

מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
'''יוסף יהודה מרטון''' נולד בטרנסילבניה שברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] במשפחה חרדית הנוגרית, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת מלכה.  
'''יוסף יהודה מרטון''' נולד בטרנסילבניה שברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] במשפחה חרדית הונגרית, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת מלכה.  


בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] עלה לארץ ישראל באניית מעפילים לא-חוקית, ולאחר שהייה בת שלושה חודשים בקפריסין, הגיע ארצה ונכנס ללמוד בישיבה.
בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] עלה לארץ ישראל באניית מעפילים לא-חוקית, ולאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה ונכנס ללמוד בישיבה.


כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שיחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שיחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.


לאורך כל שנות נערותו התעניין במוזיקה, והתעסק בארגון מקהלות. כשהגיע לחיפה, ניצח על מקהלת הנוער של בני עקיבא, ובשנות לימודיו בטכניון בחיפה (בשנת [[תשי"א]]), התקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].
לאורך כל שנות נערותו התעניין במוזיקה, והתעסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], ניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]], ובשנות לימודיו בטכניון בחיפה (בשנת [[תשי"א]]), התקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].


בהוראת הרב דונין, נכנס בשנת [[תשי"ג]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולמד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם התידד עם הרב [[אליהו לנדא]], ובמקביל, המשיך את עיסוקיו בתחום המוזיקה, ומפנה את ידיעותיו וכשרונותיו לעיסוק בנגינה החב"דית העניפה.
בהוראת הרב דונין, נכנס בשנת [[תשי"ג]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולמד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם התידד עם הרב [[אליהו לנדא]], ובמקביל, המשיך את עיסוקיו בתחום המוזיקה, והפנה את ידיעותיו וכשרונותיו לעיסוק בנגינה החב"דית העניפה.


בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן החב"די הידוע, והניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון לא-רשמי של פעילות חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]].
בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן החב"די הידוע, והניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון לא-רשמי של פעילות חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]].