שמואל אלעזר שאולזון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (עריכה כללית) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
העסקן ר' שמואל אלעזר שאולזון, י"ט | העסקן החסידי ר' '''שמואל אלעזר שאולזון''', ([[י"ט מנחם אב]] ה'[[תרפ"ה]] - [[כ"ז אלול]] ה'[[תש"מ]]), כיהן כסגן ראש עיריית [[ירושלים]] מטעם [[אגודת ישראל]]. | ||
==תולדותיו== | == תולדותיו == | ||
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות לאביו הרב אלתר חיים פרץ. למד בישיבות עץ החיים וכן ב[[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבת חב"ד]]. | |||
בשנת ה'[[תש"ו]] התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון [[קול ישראל (עיתון)]]. בשנת ה'[[תשי"ד]] התחיל לעבוד במשרדי מרכז [[אגודת ישראל]] יחד עם ר' [[משה פרוש]] ובנו ר' [[מנחם פרוש]], ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'[[תשל"ג]] מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית ירושלים ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי. | |||
R' שמואל נהג ב[[מנהגי חב"ד]] והיה מראשוני פעילי [[צא"ח]] בירושלים. היה כותב מאמרים רבים על [[חסידות חב"ד]] ופעולותיה בעיתונים השונים, ובעיתון [[המודיע]] פרסם סידרת מאמרים של רבו, הרב [[שמריהו נחום ששונקין]], ממנו קיבל רבות. | |||
==יחוסו== | == יחוסו == | ||
מיוחס בן אחר בן ל[[בעל השארית יהודה]], רבי יהודה לייב - אח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר הצאצאים ע' 63}}. | |||
ביום [[כ"ח באדר]] [[תשמ"ט]], עברה אשתו (אז אלמנה) יחד עם ביתה לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], ולאחר שהציגה את עצמה וביקשה ברכה אמר הרבי: {{ציטוטון|איר דערציילט איר מאל פון טאטן אדער זי וייס אליין. זי זאל גיין ווי ער האט געוואלט גיין -בדרכיו}} (תרגום חופשי:סיפרתם לה על האבא, או שהיא יודעת לבד? שתלך כפי שהוא רצה ללכת - בדרכיו). לאחר שפנו ללכת קרא לה הרבי בחזרה ואמר לה על ביתה שעמדה לידה: {{ציטוטון|זי וייס אז ער איז געווען א אייניקל פון אלטן רבין?}} (תרגום: היא יודעת שהוא היה צאצא של רבנו הזקן?). | |||
== | == קשריו עם הרבי == | ||
ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: [[חינוך]], עיריית ירושלים, [[אוניות]] בשבת, ועוד. | |||
התכתב עם הרבי | |||
כשהיה נוסע ל[[ארצות הברית]] בשל עיסוקיו, הקפיד להגיע ל[[התוועדות|התועדויות]] של הרבי. בשנת [[תשל"ו]] קרא לו הרבי בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: {{ציטוטון|דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?}} (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי{{הערה|טדי קולק, ראש עיריית ירושלים אז}}?). | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
תשורה | [[תשורה]] מ[[חתתונה|שמחת הנישואין]] של ר' מנחם מענדל דורון, [[כ"ב אלול]] [[תש"ע]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שאולזון, שמואל אלעזר]] | ||
גרסה מ־22:08, 5 באפריל 2013
העסקן החסידי ר' שמואל אלעזר שאולזון, (י"ט מנחם אב ה'תרפ"ה - כ"ז אלול ה'תש"מ), כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם אגודת ישראל.
תולדותיו
נולד בירושלים שבין החומות לאביו הרב אלתר חיים פרץ. למד בישיבות עץ החיים וכן בישיבת חב"ד.
בשנת ה'תש"ו התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון קול ישראל (עיתון). בשנת ה'תשי"ד התחיל לעבוד במשרדי מרכז אגודת ישראל יחד עם ר' משה פרוש ובנו ר' מנחם פרוש, ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'תשל"ג מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית ירושלים ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי.
R' שמואל נהג במנהגי חב"ד והיה מראשוני פעילי צא"ח בירושלים. היה כותב מאמרים רבים על חסידות חב"ד ופעולותיה בעיתונים השונים, ובעיתון המודיע פרסם סידרת מאמרים של רבו, הרב שמריהו נחום ששונקין, ממנו קיבל רבות.
יחוסו
מיוחס בן אחר בן לבעל השארית יהודה, רבי יהודה לייב - אח אדמו"ר הזקן[1].
ביום כ"ח באדר תשמ"ט, עברה אשתו (אז אלמנה) יחד עם ביתה לפני הרבי בחלוקת דולרים, ולאחר שהציגה את עצמה וביקשה ברכה אמר הרבי: "איר דערציילט איר מאל פון טאטן אדער זי וייס אליין. זי זאל גיין ווי ער האט געוואלט גיין -בדרכיו" (תרגום חופשי:סיפרתם לה על האבא, או שהיא יודעת לבד? שתלך כפי שהוא רצה ללכת - בדרכיו). לאחר שפנו ללכת קרא לה הרבי בחזרה ואמר לה על ביתה שעמדה לידה: "זי וייס אז ער איז געווען א אייניקל פון אלטן רבין?" (תרגום: היא יודעת שהוא היה צאצא של רבנו הזקן?).
קשריו עם הרבי
ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: חינוך, עיריית ירושלים, אוניות בשבת, ועוד.
כשהיה נוסע לארצות הברית בשל עיסוקיו, הקפיד להגיע להתועדויות של הרבי. בשנת תשל"ו קרא לו הרבי בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: "דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?" (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי[2]?).
לקריאה נוספת
תשורה משמחת הנישואין של ר' מנחם מענדל דורון, כ"ב אלול תש"ע.