הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון דונאי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסבר לתנועות הניגון)
מ (עריכה קלה)
שורה 1: שורה 1:
הניגון '''דונאי''' מתחיל במילים "דונאי דא, דונאי דא". "דונאי" הוא שמו של נהר הדנובה בשפה הרוסית.  
+
הניגון '''דונאי''', ניגון הקל"א ב[[ספר הניגונים]]. אחד מניגוני חב"ד הארוכים. המילה "דונאי" היא שמו של נהר הדנובה בשפה הרוסית.
  
שמו מורה על תנועות הניגון - רועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרץ שירת געגועים בקול ערב ונעים.
+
==משלים לתנועות הניגון==
 +
שמו מורה על תנועות הניגון - רועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרצת שירת געגועים בקול ערב ונעים.
  
ניגון זה הוא אחד מניגוני חב"ד הארוכים.
+
פירוש נוסף יש לניגון, כמשל למלך שבזמן מלחמה הגיע לשפת הנהר דונאי ולא היה באפשרותו לעבור. מיד קפצו חיילים למים במטרה ליצור גשר אנושי עבור המלך וצבאו. התנועה הבאה בניגון מתארת את מחשבתם של החיילים, שלמרות שיודעים שוודאי יטבעו בנהר, הם מוסרים את נפשם. הניגון מסתיים בתנועה של [[מארש]] ניצחון המבטא את ההרגשה העילאית שבזכות מסירות נפשם ניצח המלך במלחמה.
 
 
ניגון זה הוא ניגון קל"א ב[[ספר הניגונים]].
 
  
 
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]
 
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]
וכן יש עוד הסבר לניגון בתנועות שלו. על מלך שהיה במלחמה קשה ותוך כדי הקרב הגיע לשפת הנהר דונאי(?)ולא היה באפשרותו לעבור אז מיד קפצו שורה של חיילים למים במטרה ליצור גשר אנושי בשביל המלך וצבאו שיוכלו לעבור את הנהר ולנצח בקרב. תנועת הניגון ממשיכה ומטארת שהחיילים יודעים שהם ימותו. עוד שורה קופצת למים עוד ועוד עד שהמלך מצליח לעבור. והניגון מסתיים בסוג של מראש ניצחון שמבטה שבזכות המסירות נפש שלהם ניצחו במלחמה
 

גרסה מ־09:35, 24 במרץ 2013

הניגון דונאי, ניגון הקל"א בספר הניגונים. אחד מניגוני חב"ד הארוכים. המילה "דונאי" היא שמו של נהר הדנובה בשפה הרוסית.

משלים לתנועות הניגון

שמו מורה על תנועות הניגון - רועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרצת שירת געגועים בקול ערב ונעים.

פירוש נוסף יש לניגון, כמשל למלך שבזמן מלחמה הגיע לשפת הנהר דונאי ולא היה באפשרותו לעבור. מיד קפצו חיילים למים במטרה ליצור גשר אנושי עבור המלך וצבאו. התנועה הבאה בניגון מתארת את מחשבתם של החיילים, שלמרות שיודעים שוודאי יטבעו בנהר, הם מוסרים את נפשם. הניגון מסתיים בתנועה של מארש ניצחון המבטא את ההרגשה העילאית שבזכות מסירות נפשם ניצח המלך במלחמה.