ליל ניטל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (לאיחוד)
(←‏מנהגי לילה זה: הוספה מניתל מנהגים בהתאם להצעת האיחוד.)
שורה 10: שורה 10:


[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.
ידועים דברי אדמו"ר הריי"צ ש"נוהגים שלא ללמוד בניתל" עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב נ"ע "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.
עלהזמן של "ניתל" אמר הרבי כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ"ה דצמבר - ע"פ מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.
אדמו"ר הרש"ב נהג בניתל "לשחק" "שאח" או לעמוד בשעת מעשה והציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.
גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.


==מנהגי החסידים==
==מנהגי החסידים==

גרסה מ־20:58, 6 באפריל 2013

מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך ניתל (מנהגים).
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

ליל ניטל[1] הוא הלילה בו נולד ישו הנוצרי יימח שמו וזכרו, ובלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.

מנהגי לילה זה

בהיות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות[2].

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש עבודה זרה שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.

כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה[3], ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.

אדמו"ר הרש"ב התבטא פעם[4]: "המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב"[5].

ידועים דברי אדמו"ר הריי"צ ש"נוהגים שלא ללמוד בניתל" עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב נ"ע "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.

עלהזמן של "ניתל" אמר הרבי כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ"ה דצמבר - ע"פ מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.

אדמו"ר הרש"ב נהג בניתל "לשחק" "שאח" או לעמוד בשעת מעשה והציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.

גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

מנהגי החסידים

פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים במבצע חנוכה.

עיסוקים נוספים בלילה זה:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרבי מביא במכתב (ט' טבת תשל"ה), ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.
  2. כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן באגרות קודש אגרת ה'קכג.
  3. לוח היום יום י"ז טבת, ובדברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר.
  4. לוח 'היום יום' שבהערה הקודמת.
  5. במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.
  6. כך הורה הרבי לר' יוסף וינברג לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.