בטחון

בתורת החסידות מופיעים מספר דרגות בבטחונו של היהודי בה'.

באופן כללי צריך היהודי לא לדאוג מטרדות הפרנסה ושאר עניני העולם ולעסוק בעניני עבודת ה'. דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו מעבודת ה'. וע"פ זה אף כותב רבינו הזקן בתניא אגרת הקודש סימן י"א: אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.

במאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב (ש"פ חוקת - בלק י"ב תמוז) תשי"ב ביאר כ"ק אד"ש כמה דרגות בביטחון, כלומר, שרמת הביטחון תלויה בדרגה שממנה מגיע ביטחון זה:

הביטחון מגיע מהאהבה של האדם לקב"ה, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.

א. כאשר הביטחון מגיע מהאהבה של האדם הנמצאת במידת החסד שלו, אזי אע"פ שבטוח, מ"מ, עדיין מנקר אצלו חשש - אולי מידת הדין תקטרג, הרי ישנה הגבורה החולקת על החסד.

ב. למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שבמוחין, שאהבה כזו היא כ"כ חזקה שאין לה מנגדים ולכן הוא בטוח שתבוא אליו הישועה.

אך מ"מ אין בטוח שיומשך, כיון שהרי ידוע ש"אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", שלכן הוא בוטח שידונו לכף זכות, אך מ"מ, לפעמים לא ימצא עליו זכות ולא תומשך ההשפעה.

ג. ולמעלה משניהם היא מידת הביטחון הבאה מהאהבה שבכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מעצמיותו שלו שהבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'".