קונטרס פורים קטן - תשנ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=סעיף ז' במאמר
|מקור=סעיף ז' במאמר
|תוכן=על ידי שמביא בהמאמר מ"ש במדרש שמרדכי בדורו הי' שקול כמשה בדורו, עי"ז פסק בעל המאמר את הדין על עצמו40, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.}}
|תוכן=על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו הי' שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.}}


{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|

גרסה מ־21:00, 12 במרץ 2013

הרבי שליט"א בסיום חלוקת הקונטרסים

קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, הינו קונטרס המכיל מאמר חסידות "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי מילובביץ' בשנת תשמ"א.

בפורים קטן תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזו הייתה למעשה חלוקת הקונטרסים האחרונה של הרבי, לעת עתה.

תוכן הקונטרס

הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשבת פרשת תצוה בשנת תשמ"א.

המאמר מיוסד על המאמר של אדמו"ר הריי"צ 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת תרפ"ז, בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע.

במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של משה רבינו בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור ודור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור ודור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את עצם הנשמה שלהם.

במאמר זה מדובר אודות חידוש בעבודה הנדרשת בדורנו.

חלוקת המאמר

לקראת פורים קטן תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת אוצר החסידים ואף הוגה על ידי הרבי[1], ונדפס בבוקרו של יום שלישי, י"ד אדר ראשון, פורים קטן תשנ"ב.

לאחר תפילת שחרית, נסע הרבי לאוהל של אדמו"ר הריי"צ וביקש באמצעות הרב יהודה לייב גרונר שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל.

השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים, ומכיון שעבר זמן רב מאז שהשמועה התפרסמה, היו חסידים רבים שהגיעו במיוחד מהערים הרחוקות, על מנת להיות נוכחים בשעת חלוקת החוברות, ובתפילת ערבית נכח ב-770 קהל גדול מאוד. אחרי תפילת ערבית, נשא הרבי שיחה שארכה כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק שמונת אלפים קונטרסים.[2]

החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, בתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, כשלכל אחת מהחבילות מצורפת חתיכת לעקאח (עוגת דבש).

מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי, היות ושבועיים לאחר מכן, בכ"ז אדר, עבר הרבי אירוע מוחי בעת שהותו באוהל של אדמו"ר הריי"צ, וחלוקת הקונטרסים פסקה.

החסידים מייחסים למאמר חשיבות רבה, ובמשך השנים יצאו מספר ביאורים המבארים אותו.

ביטויים מיוחדים במאמר

על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו הי' שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.

סעיף ז' במאמר

זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהי' גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.

סעיף ט' במאמר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ביום זה התקיימה חתונתו של הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי לפרו שבספרד, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כתשורה בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.
  2. על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: "ויה"ר שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".