אברהם לוי סלווין: הבדלים בין גרסאות בדף
(מידע נוסף. לא סיימתי.) |
(הוספת פרטים) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==שליחות בגרוזיה== | ==שליחות בגרוזיה== | ||
בשנת [[תרע"ז]] ביקש ממנו [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע ל[[גרוזיה]], לסייע לרב [[שמואל לויטין]] בעבודת ה[[שליחות]]. למרות קשיי המעבר באותם ימים, ימי [[רוסיה#ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]], נטל ר' אברהם את משפחתו{{הערת שוליים|משפחתו מנתה אז שלושה ילדים. הגדול בן חמש, הצעיר יותר בן שלוש, ותינוק בן שנה}} ועבר לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי|יהודיות]]. | |||
התנאים בקולאשי היו קשים. משרת הרב לא הספיקה לפרנס את משפחתו, ור' אברהם פנה לעיירה הסמוכה, סאמטרדיה, וקנה בהקפה חבית שמן גדולה. את השמן מכר לבני העיר, ומכך הצליח לפרנס את בני משפחתו בדוחק גדול. | |||
ב[[מסירות נפש]] מרובה החל להסתובב בערים ועיירות סביב, ופתח מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]]לבחורים. בקולאשי הקים ר' אברהם ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים. | |||
ר' אברהם התמסר באופן מיוחד לבניית ושיפוץ [[מקוואות]] ברחבי גרוזיה. דוחות מהפעילות בעניין המקוואות שלח ר' אברהם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בשנת [[תרפ"ה]] רצו השלטונות לאסור את הרב שמואל לויטין, במטרה לסגור את הישיבה שהקים בעיר כותאיסי. בני הקהילה ששמעו על המעצר המתוכנן הודיעו לו, והרב לויטין נאלץ לברוח. ר' אברהם עבר לכותאיסי, והחליף את הרב לויטין במשרת [[רב|רב הקהילה]] ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. | |||
בשנת [[תרצ"א]] הגיעו לכותאיסי קבוצות [[תמימים|בחורים]] מ[[ישיבות תומכי תמימים]] שפעלו ברחבי [[רוסיה]], בשל האפשרות הקלה יחסית לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. ר' אברהם מונה לראש הישיבה. | |||
כשנתיים פעלה הישיבה במקום, ולאחר ניסיון הברחת גבול של חלק מתלמידי הישיבה, נאסר ר' אברהם עם מרבית הבחורים והישיבה נסגרה. בנס השתחרר ר' אברהם תוך זמן קצר, אך לאחר זמן נאסר שנית | |||
יום היארצייט נקבע ל[[ב' ניסן]]. | ==המאסר השני== | ||
המאסר השני ארע בגין הלשנה מרושעת של אחת משכנותיו שהייתה חברה במפלגה הקומוניסטית. למרות ההלשנה המאסר התעכב, וכשראתה השכנה שהוא עדיין לא נאסר, נסעה לטיביליסי, והלשינה עליו שוב. אז התברר כי אנשי המשטרה החשאית ידעו על פעילותו הדתית של ר' אברהם, אך בשל ריחוק המקום התקשו לעצור את הפעילות. | |||
באחד מלילות חודש [[כסלו]] שנת [[תש"א]]{{הערת שוליים|השעה המדוייקת: 02:00 לאחר חצות הלילה}}, הגיעו לביתו של ר' אברהם ארבעה מאנשי המשטרה וערכו חיפוש יסודי בבית. בחיפוש גילו אנשי המשטרה תכתובת בין ר' אברהם לאדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, שהיווה חומר מרשיע נגדו. | |||
לאחר המאסר הועבר ר' אברהם למעצר בטיביליסי{{הערות שוליים|בכותאיסי היו לחכם מיכאל דויתיאשווילי קשרים חזקים עם המשטרה, והמלשינה חששה שהוא יפעיל את קשריו ויגרום לשחרורו המהיר של ר' אברהם. המלשינה ביקשה אפוא מהמפקדה בטיביליסי שיקחו את התיק לידיהם}}, שם היה אסור שמונה-עשר חודשים בהם נחקר ועונה. בגמר החקירות נגזרו עליו עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]]. | |||
החוק הסובייטי הרשה לבני המשפחה לשלוח ולקבל מכתב פעם בשנה. משפחתו ניסו לשלוח מכתבים, אך מלבד מכתב אחד, כל המכתבים חזרו עם הודעה שהנמען מאושפז עקב מחלה. באותם ימים זה היה סימן ברור שהעציר נפטר. | |||
כשהגיע המכתב כתבה אשתו מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו סיפרה על כל האירועים האחרונים, ושאלה, שהיות ואין הם יודעים מתי הוא נפטר, איך עליהם לנהוג בעניין אמירת [[קדיש]] ושמירת ה[[יארצייט]]. תשובת הרבי הייתה, שהיות ואביו - אדמו"ר הרש"ב, שלח את אביהם לשליחות, עליהם לשמור את יום השנה שלו כיום השנה של אביו-משלחו. היארצייט נקבע ל[[ב' ניסן]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[זכור לאברהם]] | *[[זכור לאברהם]] | ||
*[[ארבעה חסידים]] | *[[ארבעה חסידים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלווין אברהם לוי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלווין אברהם לוי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סלווין אברהם לוי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סלווין אברהם לוי]] | ||
גרסה מ־10:24, 13 במרץ 2013
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב אברהם לוי סלווין (כונה לויק) היה בצעירותו רב בבוברויסק. אדמו"ר הרש"ב שלחו לגרוזיה שם מסר את נפשו להקמת מוסדות חינוך ומקוואות טהרה.
קורות חיים
הרב אברהם לוי נולד בעיירה רוגאצ'וב שבביילורוסיה, בשנת תרנ"א, לאביו ר' ישראל נתן מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ולאמו מרת גיטל.
כשהיה בן שמונה, נפטרו הוריו בגלל מחלה מידבקת שהשתוללה באותה עת ברוסיה, ואנשי הקהילה פרשו עליו את חסותם. כשבגר, שלחו אותו ראשי הקהילה ללמוד בישיבה בעיר בוברויסק.
כשהיה בן ארבע עשרה, נסע לליובאוויטש כדי להיבחן לקראת כניסתו ללמוד בישיבת תומכי תמימים. בבחינה התגלה כלמדן עצום מכפי גילו, והוחלט להכניסו ל'זאל' כדי שילמד סמיכה לרבנות. לאחר מספר שנים ששקד על לימודי הרבנות, נבחן והוסמך על ידי רבנים גדולים, ביניהם הגאון הרגצ'ובר.
באותה תקופה התפרסם שמו כגאון עצום, ומעיר הולדתו, בוברויסק, קיבל הצעה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת הגדולים. ר' לויק קיבל את ההצעה.
בגיל עשרים ושתיים נשא לאשה את מרת רחל מלכה, ביתו של ר' אברהם דוד הכהן, ועבר להתגורר בבית חמיו, בשאדעווע שבליטא.
לפרנסתו העביר לו חמיו את חנות המכולת שהייתה ברשותו. ר' לויק העביר את ניהול החנות לאשתו, והוא השקיע בלימוד התורה. לאחר מספר שנים חזר לשמש ברבנות בבוברויסק.
שליחות בגרוזיה
בשנת תרע"ז ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב לנסוע לגרוזיה, לסייע לרב שמואל לויטין בעבודת השליחות. למרות קשיי המעבר באותם ימים, ימי המהפכה הקומוניסטית, נטל ר' אברהם את משפחתו[1] ועבר לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות יהודיות.
התנאים בקולאשי היו קשים. משרת הרב לא הספיקה לפרנס את משפחתו, ור' אברהם פנה לעיירה הסמוכה, סאמטרדיה, וקנה בהקפה חבית שמן גדולה. את השמן מכר לבני העיר, ומכך הצליח לפרנס את בני משפחתו בדוחק גדול.
במסירות נפש מרובה החל להסתובב בערים ועיירות סביב, ופתח מוסדות חינוך, חדרים לילדים וישיבותלבחורים. בקולאשי הקים ר' אברהם ישיבה, ותלמוד תורה גדול עם מאות תלמידים.
ר' אברהם התמסר באופן מיוחד לבניית ושיפוץ מקוואות ברחבי גרוזיה. דוחות מהפעילות בעניין המקוואות שלח ר' אברהם לאדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרפ"ה רצו השלטונות לאסור את הרב שמואל לויטין, במטרה לסגור את הישיבה שהקים בעיר כותאיסי. בני הקהילה ששמעו על המעצר המתוכנן הודיעו לו, והרב לויטין נאלץ לברוח. ר' אברהם עבר לכותאיסי, והחליף את הרב לויטין במשרת רב הקהילה וראש הישיבה.
בשנת תרצ"א הגיעו לכותאיסי קבוצות בחורים מישיבות תומכי תמימים שפעלו ברחבי רוסיה, בשל האפשרות הקלה יחסית לשמור על חיי תורה ומצוות. ר' אברהם מונה לראש הישיבה. כשנתיים פעלה הישיבה במקום, ולאחר ניסיון הברחת גבול של חלק מתלמידי הישיבה, נאסר ר' אברהם עם מרבית הבחורים והישיבה נסגרה. בנס השתחרר ר' אברהם תוך זמן קצר, אך לאחר זמן נאסר שנית
המאסר השני
המאסר השני ארע בגין הלשנה מרושעת של אחת משכנותיו שהייתה חברה במפלגה הקומוניסטית. למרות ההלשנה המאסר התעכב, וכשראתה השכנה שהוא עדיין לא נאסר, נסעה לטיביליסי, והלשינה עליו שוב. אז התברר כי אנשי המשטרה החשאית ידעו על פעילותו הדתית של ר' אברהם, אך בשל ריחוק המקום התקשו לעצור את הפעילות.
באחד מלילות חודש כסלו שנת תש"א[2], הגיעו לביתו של ר' אברהם ארבעה מאנשי המשטרה וערכו חיפוש יסודי בבית. בחיפוש גילו אנשי המשטרה תכתובת בין ר' אברהם לאדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, שהיווה חומר מרשיע נגדו.
לאחר המאסר הועבר ר' אברהם למעצר בטיביליסי
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
, שם היה אסור שמונה-עשר חודשים בהם נחקר ועונה. בגמר החקירות נגזרו עליו עשר שנות גלות ועבודת פרך בסיביר.
החוק הסובייטי הרשה לבני המשפחה לשלוח ולקבל מכתב פעם בשנה. משפחתו ניסו לשלוח מכתבים, אך מלבד מכתב אחד, כל המכתבים חזרו עם הודעה שהנמען מאושפז עקב מחלה. באותם ימים זה היה סימן ברור שהעציר נפטר.
כשהגיע המכתב כתבה אשתו מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו סיפרה על כל האירועים האחרונים, ושאלה, שהיות ואין הם יודעים מתי הוא נפטר, איך עליהם לנהוג בעניין אמירת קדיש ושמירת היארצייט. תשובת הרבי הייתה, שהיות ואביו - אדמו"ר הרש"ב, שלח את אביהם לשליחות, עליהם לשמור את יום השנה שלו כיום השנה של אביו-משלחו. היארצייט נקבע לב' ניסן.