מאיר שלמה ינובסקי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר שלמה ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי]] | [[קובץ:מאיר שלמה ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי]] | ||
הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה הלוי ינובסקי - אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי - היה בנם של הרה"ג [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל לייב הלוי ינובסקי]] - ראש כולל חב"ד | הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה הלוי ינובסקי (- אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי - היה בנם של הרה"ג [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל לייב הלוי ינובסקי]] - ראש כולל חב"ד בעיר -[[רומנובקה]] - והרבנית בילא רבקה, בתו של הרה"ג הרה"ח ר' [[אברהם דוד לאוואט]],) - היה רבה של העיר ניקולייב שבאוקריינה. | ||
==אודותו== | ==אודותו== | ||
הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם בעל מנגן נפלא, ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד. (הניגונים מופיעים בספר הניגונים וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). | הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם בעל מנגן נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "רחמנא דעני". (הניגונים מופיעים בספר הניגונים וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
נשא לאשה את הרבנית רחל זלדה בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]]. לאחר חתונתו היה דר אצל אביו ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום כ"ח בטבת תר"מ. | נשא לאשה את הרבנית רחל זלדה בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שע"י ניקולייב (אשר כיהן בה חמישים שנה). לאחר חתונתו היה דר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום כ"ח בטבת תר"מ. | ||
זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל אדמו"ר מוהר"ש ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'יושבים' (זיצערס) שישבו ולמדו תורה עד פטירת הרבי [[מוהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]. | זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל אדמו"ר מוהר"ש ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'יושבים' (זיצערס) שישבו ולמדו תורה עד פטירת הרבי [[מוהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
לאחר מכן הוא גדל בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל 'שער הכולל' רבה של ניקולייב - עד פטירתו (בח"י אלול תר"נ), והוא גידלו וחינכו כבן. | לאחר מכן הוא גדל בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל 'שער הכולל' רבה של ניקולייב - עד פטירתו (בח"י אלול תר"נ), והוא גידלו וחינכו כבן. | ||
ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו כ"ק אדמו"ר הרש"ב. | |||
בשנת | אביו הרב ישראל לייב נפטר בשנת תרמ"ד, | ||
טרם פטירת סבו - אברהם דוד - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (כי אביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | טרם פטירת סבו - אברהם דוד - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (כי אביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליב, בתרס"א נפטר ממחלת הטיפוס ל"ע. | |||
פטירתו של הבן הצעיר גרמה לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו כ"ק אדמו"ר הרש"ב (בט' ניסן תרס"א) מכתב תנחומין. | |||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
| שורה 40: | שורה 46: | ||
''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.'' | ''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.'' | ||
פעם פנה [[הרבי]] להרה"ת ר' [[מאיר שלמה יוניק]], הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו. | |||
[[הרבי]] נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום פטירת סבו. | [[הרבי]] נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום פטירת סבו. | ||