שיחה:אברהם חיים נאה

אם לא קשה בבקשה להוסיף בכותרת השם אברהם--אפי 04:48, 21 יוני 2007 (EDT)

ספר פתח דברי

כתוב כאן, כי הרב נאה חיבר שו"ת בשם פתח דברי. הספר הזה יצא לאור? ניתן להשגה? Jcsbm 05:55, 20 אוגוסט 2007 (EDT)

חומר להוספה לדף התוכן

להלן חומר איכותי, ממנו ניתן להוסיף בכדי להרחיב את הערך. סבי, הגאון רבי חיים נאה ● מיוחד

שיחה מיוחדת עם הג"ר ישראל נאה, ר"מ ומרביץ תורה באנטוורפן, במלאת 55 שנים להסתלקותו של הגאון הגדול רבי אברהם חיים נאה זצ"ל מגדולי הפוסקים בדור האחרון, משולב בזכרונות אישיים אותם חווה מקרוב כשהתחמם בצעירותו לאורו של זקנו הגדול, וכן מה ששמע וקיבל מאביו הגאון רבי ברוך נאה זצ"ל, חלקם הגדול בפרסום ראשון ■ מתוך 'המבשר'

י' הלר, המבשר מהפוסקים הנודעים שעמדו לעם ישראל בדורות האחרונים, מתבלטת במיוחד דמותו הגדולה של אחד מגדולי הפוסקים הגאון המפורסם רבי אברהם חיים נאה זצ"ל כמי שהאיר לעם בהלכה בהרבה ממקצועות התורה ובספריו הרבים, אך בעיקר התפרסם בגין שיטתו הידועה בשיעורי התורה אותם בירר ועסק כל ימיו ופרסמם בספריו הרבים "שיעורי תורה", "שיעור מקוה", "שיעורי ציון", ואף מפורסמת שיטתו עד היום בכל בתי ישראל כ"שיעור ר' חיים נאה", כשבכל הלכה והלכה הקשורה לשיעורים מיד משמיעים את שיטתו ההלכתית הנודעת בשיעורים כשהרוב מבית ישראל צועדים לאורו.

לקראת יומא דהילולא הנ"ה של גאון ישראל ותפארתו הפוסק המפורסם לבית ישראל הגאון החסיד רבי חיים נאה זצוק"ל, זכינו לשוחח עם נכדו הגדול הג"ר ישראל נאה שליט"א מחשובי מרביצי התורה בעיר אנטוורפן. ר' ישראל הוא בנו בכורו של הגאון המפורסם רבי ברוך נאה זצ"ל מח"ס "גמרא שלימה" עמ"ס פסחים ומגדולי ירושלים, ומוכר לרבים מזה שנים כיהודי משכמו ומעלה, ת"ח מובהק וראש ישיבה באנטוורפן, ובהחלט ניתן לומר כי הוא הולך בדרכי אבותיו הגדולים בהרבצת תורה לתלמידים, וזאת מלבד חידושי תורתו היוצאים לאור על ידו מעת לעת ומודפסים לתועלת הציבור הרחב. רבי ישראל ניאות בשמחה לחלוק עמנו ולשתף אותנו מזיכרונותיו הרבים על זקנו הגדול, למען יידע הדור הצעיר צדיק מה פעל ויזכו ללכת בדרכיו.

בפתח השיחה מבהיר לנו נכדו ר' ישראל, כי ניתן לשוחח לילות כימים מגדלותו של זקנו ועדין לא ניגע בקצה המזלג, שכן אישיותו של הגר"ח זצ"ל הייתה רב גונית, בגאונות, בהוראה למעשה, בעבודת התפילה, בצדקות, ובמידותיו הנדירות וכו', אך בשיחה זו נביא ממש על קצה המזלג מגדלותו בבחינת 'לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו'.

גאונותו בתורה

"אישיותו של זקני", מבהיר לנו ר' ישראל, "התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים של הסבא, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שו"ע או"ח הנסוב והולך בעיקר עפ"י פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"אני רק אציין לך על גדולי ישראל שהיו הוגים בספרי זקני זצ"ל, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א, אשר כפי ששמענו מבני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל זקני זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר זקני. גם הגאון הירושלמי רבי גרשון לפידות זצ"ל היה לומד תדיר ב'קצות השולחן', ואף אמר פעם לאבי זצ"ל: "גם אם היו אומרים לי, כי מחבר הספר הזה, הוא מכמה דורות קודמים, הייתי מאמין".

"הציבור יודע מגדלותו בתורה של זקני בשנותיו היותר מאוחרות כשכבר התפרסם בספריו הייחודיים, אני אספר לך קודם כמה סיפורים על גדלותו בתורה בימי ילדותו ובחרותו עוד טרם שהתפרסם בעולם כחד מגדולי הפוסקים, כשכבר אז הבחינו כל רואיו כי צומח כאן אחד הגדולים של הדור הבא, וכן איך שגדולי ישראל הפליאו אותו כבר בנערותו ובימי בחרותו, כפי ששמעתי מאבי זצ"ל ועוד מקורות נאמנים.

"זקני זצ"ל נולד בחברון, שם היה קיים ישוב חב"די גדול שנוסד בעידודו של האדמו"ר האמצעי נ"ע. זקני החסידים העידו על זקני כי כבר בילדותו הוכתר ע"י גדולי העיר חברון כ"העילוי של חברון". באותם ימים כיהן כרב העיר הספרדי הגאון בעל ה"שדי חמד" ואף הקים שם את ישיבתו בשם "מגן אבות" ובו כיהן כראש הישיבה זקני הג"ר מנחם מענדל נאה זצ"ל אביו של הגר"ח, אשר רוב תורתו קיבל הימנו. זקני ר' חיים כבר נכנס ללמוד בישיבה זו בעודנו בגיל י"א בלבד, וכבר הפליא אז את כולם בכישרונותיו הגאוניים ובידיעותיו העצומות בתורה שלא לפי ערך גילו כלל. מדי יום לעת ערב אף היה קובע שיעורים עם סבו אבי אמו הג"ר דובער אשכנזי קאליסקר זצ"ל, ה"חוזר" הנודע של ה"צמח צדק" נ"ע ומגדולי החסידים וכן עם דודו הגרשי"ל אליעזרוב זצ"ל רבה האשכנזי של חברון שהבחינו כי לפניהם ניצב ילד שעתיד להאיר את עיני ישראל בתורתו.

באותה תקופה אף זכה להיות בן בית וילד שעשועיו של בעל ה"שדי חמד", ובספריו מביא זקני כמה פעמים מעשה רב שראה אצל ה"שדי חמד" באותה תקופה.

ה"שדי חמד" שהבחין בכשרונותיו הברוכים קירב אותו ביותר, ואף נתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת הבר מצוה.

בסעודת ה"בר מצוה" שלו, השתתפו כל גדולי העיר חברון, כמו הגאון השדי חמד, דודו הגרשי"ל אליעזרוב זצ"ל, הג"ר סלמאן מני זצ"ל ראב"ד חברון ועוד גדולים. זקני נשא אז פלפול הלכתי שחיבר בעצמו, ה"שדי חמד" הרבה להקשות באמצע הדרשה ועל אתר קיבל מזקני תשובה חריפה כשכל גדולי חברון יוצאים מתפעלים ומשתאים מתשובותיו השנונות והניצחות מלאים התוכן של נער הבר מצוה.

"בעודו בגיל י"ב טרם הבר מצוה כבר נבחן זקני בע"פ על מסכתות יבמות, חולין ונדה עם כל התוספות ע"י חכמי העיר, שעמדו משתוממים אל מול העלם הצעיר, היודעם על בוריים ממש. לימים אף נמצאו אצלו חידושים נפלאים שכתב באותה התקופה, ובכך הלך בעקבות אביו שאף הוא נבחן בגיל זה על מסכתות אלו. שניהם כתבו חידושים על מסכתות אלו כבר בגיל צעיר, שזור בחריפות ובבקיאות, כולו נאה וכולו יאה. באותה תקופה החל זקני לכתוב חיבור מיוחד ובו שו"ת בחריפות ובבקיאות, אשר קרא לו בשם "שו"ת פתח דברי". הפלפול הראשון בחיבורו אמר בסעודת הבר-מצוה שלו. כבר בפלפולים אלו ניכרת יגיעתו הבלתי פוסקת בספרי אדמוה"ז הרב בעל התניא והארת שיטתו, שהחלה אז ונמשכה עד ליומו האחרון עלי אדמות.

"לאחר הסתלקותו של ה"שדי חמד" בשנת תרס"ה, עברה המשפחה להתגורר בירושלים. אז נכנס זקני ללמוד אצל הג"ר יעקב אורנשטיין זצ"ל שכיהן כראש ישיבת "אוהל משה", וכן בישיבה המפורסמת "תורת חיים" שבראשותו של הג"ר יצחק וינוגרד זצ"ל. באותה תקופה היה אף מבאי ביתו של הג"ר יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל, גאונים אלו אף הסמיכוהו בסמיכת חכמים. מיוחדת היא המלצתו הנדירה של רבו הגרי"י דיסקין זצ"ל וזה לשונו "אם כי אין דרכי לצאת במכתב סהדותא, אך אין למדין מן הכללות. וביודעי ומכירי קאמינא, כי מי כמוני יודע ומכיר טוב יקרת האברך החריף ושנון, משכיל ביראת ה', ידידי הנחמד מוהר"ר חיים נ"י בהרב הגאון מוהר"ר מענדל נ"י, מיקירי ציון ומשופרי דשופרי של ירושלים עיר קדשנו תובב"א, אשר לא רבים כמוהו בימינו אלה גם בין השוקדים על דלתי התורה. ומצוה רבה לפרסמו ולהודיע טובו ושבחו וכו'.

הרידב"ז מבקש להביא כסא עבורו

סיפור מעניין שמעתי מאבי זצ"ל אודות הערכתו היוצאת דופן של הגאון הרידב"ז לזקני. היה זה בשנת תרס"ה כשהרידב"ז הופיע בירושלים, גדולי העיר הלכו לקבל פניו וזקני הג"ר מענדל נאה לקח עמו את בנו – זקני שהיה אז בגיל חמש עשרה בלבד, והציגו בפני הרידב"ז וגילה לו, כי בנו יודע בע"פ מסכתות יבמות, חולין, נדה עם רש"י והתוס' על בוריין. הגאון החל לבחנו, לאחר שיצא נדהם מידיעותיו ומכישרונותיו, פנה אל זקני ואמר לו: כי בקרוב עומדים חכמי העיר לערוך לכבודו חגיגת קבלת פנים ואז הוא ירצה פלפול תורני, ולכן הוא מבקשו שגם הפעם יביא עימו את בנו. אמנם כן, כל גדולי ירושלים הופיעו בביתו של הרידב"ז.

הרש"ב מבקשו לכהן כראש ישיבה

בפי זקני החסידים מסופר, כי בשנת תר"ע כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

תורה מתוך הדחק

אני יכול לספר לך רבות על התמדתו וגדלותו בכל חלקי התורה, אך יכלה הזמן והם לא יכלו, אני רק אספר לך מספר אפיזודות השמורות עמי משנות ילדותי במחיצת סבי זצ"ל. זקני היה עמל בתורה מתוך הדוחק ממש, כשפרנסתו לא הייתה מצויה בידו. הוא היה מרוויח קצת ממכירת הספרים שחיבר אשר בקושי סיפק את צרכיו. היו תקופות שהעוני היה מנת חלקו, וממש לא היה לו בביתו לחם לאכול ממש, הדוחק היה נורא, והיה הולך לישון מתוך חרפת רעב ללא גוזמא. לא אחת היה קורה שהיה מתעורר משינתו בלילה מחמת הרעב שהציק לו, אך זקני לא היה נשבר והיה אומר, שאם מתעוררים כשמציק הרעב הרי שמיד לומדים דף גמ' המחיה את נפש האדם עד שמתעייפים ושוב נרדמים, וכשמתעוררים בשנית מחמת הרעב לומדים שוב דף גמ' עד שמרוב עייפות שוב נרדמים, וכמו תינוק המתעורר ואין לו מה לאכול אז הוא בוכה עד שמתעייף ואז הוא נרדם שוב, וכך מתעורר שוב ולאחר זמן נרדם בשנית, וכך עד אור הבוקר נמשכת המלחמה, ואז שותים כוס קפה המרגיע במקצת את הגוף, וכך ב"ה עבר הלילה במהירות ומתחילים שוב יום חדש ורענן לתורה ועבודה, ולמה לנו לדאוג ליום החדש אשר ודאי ה' יעזור בו לטובה. כך ממש היה נלחם זקני עם הרעב שפקדה אותו כשהוא היה מתגבר ועמל בתורה גם במצבים נוראים אלו.

גם במלחמת השחרור בשנת תש"ח כשהמצב היה קשה והפגזים עפו מכל עבר, לא נרתע זקני והיה ממשיך לכתוב בחדרו את ספרו "שיעורי תורה" בעמל התורה כאילו לא מתרחש כלום. אבי זעק אז לעבר זקני: "אבא, איך אתה נשאר בבית ואינך יורד למקלט, בא ותרד למטה, וכך תינצל", זקני ענה לו: "דע לך כי לכל כדור יש כתובת", וכך המשיך לכתוב את חיבורו בבית למעלה, לפתע שמעו קול רעם של פגז הנוחת בבנין בקומה העליונה, מיד עלו בני הבית לראות האם קרה משהו לזקני, אך להפתעתם הם לא מצאו אותו בחדרו, ורק אחרי זמן ראו אותו יוצא מבית הכסא כשהוא מברך "אשר יצר" מילה במילה בכוונה כאילו לא קרה כלום, וכשגמר הפטיר בחיוך לבני הבית: "אמרתי לכם שלכל כדור יש כתובת", וכך המשיך להתעמק בכתיבת חידושיו כדרכו עד לפנות בוקר כאילו לא קרה כלום.

את עמל התורה ראו כולם בחוש על זקני כשהיה עוסק בחיבורו "שיעורי תורה", שעות על גבי שעות ולפעמים עד עלות השחר היה יושב עם עשרות ספרי ראשונים ופוסקים שהיו פתוחים לפניו (ששאל מחנויות הספרים כמובא בהקדמותיו לספריו) ללא הפסקה ובעיון רב, ומחשבן את כל השיעורים ומידותיהם של עשרות שיטות הראשונים אשר לאו מילתא זוטרתא היא, והמדובר הוא באותה תקופה שלא היה כלל 'מחשבון' כנהוג היום, וכל החשבונות היה עושה במוחו בלבד, דבר המצריך ריכוז אין סופי. לאחר שנים כשאבי הדפיס שוב את ספריו והיה מעיר את הערותיו טרם נכנס לדפוס, היה אומר לי, שאינו מבין איך זקני הצליח לחשבן במוחו כ"כ הרבה שיטות, בתקופה שעדיין לא היה מחשב, ואילו אני, הפטיר אבי, גם עם המחשבון שיש לי כשאני מתעסק בחשבונות קשים אלו יותר מדאי אני מרגיש שאני חייב כבר לנוח מרוב התאמצות...

כשאנו משוחחים עמו על הבקיאות המדהימה של זקנו בש"ס ופוסקים, נזכר ר' ישראל במקרה מעניין. "אני נזכר, כי פעם בעידנא דחדוותא ישבו אבי וזקני יחדיו בביתו כשלפניהם היה הספר "דברי חכמים ופתגמיהם" שחיברו ר' אהרן היימן זצ"ל מארה"ב, הכולל בתוכו רבבות פתגמי ומאמרי חז"ל מכל חלקי התורה, והיו בוחנים אחד את השני, היינו שאבי התחיל לומר קטע של מאמר חז"ל וזקני היה ממשיך לאומרה, וכך במשך שעה ארוכה עשו כעין מבחן אחד לשני בבקיאותם בדברי חז"ל, וממש ראיתי אז את בקיאותם המדהימה של זקני ואבי כשכל מאמר שהתחילו היו משלימים זה לזה במהירות.

בתוך כך נזכר ר' ישראל על מחזה מדהים של שעשועי תורה רצוף אהבה בין זקנו להג"ר שמואל מועד זצ"ל הנודע כת"ח גדול ובקי בש"ס. זקני היה נפגש עמו מדי יום ביומו לאחר התפלה ב'שטיבלאך' של מאה שערים. השנים היו מתמודדים בפומבי לעיני כולם בבקיאות ובסברות התורה, כל אחד היה מקשה לשני בסוגיא ששוחחו, והיו "זורקים" לעיני כולם את בקיאותם הגדולה. היה פעם מקרה שזקני לא נזכר היכן המקור של חז"ל, ואז התבטא ר' שמואל: "ר' חיים איך שכחתם מדרש רות"?, זקני ענה לו "נכון אבל מה הוא הפשט במדרש?" ור' שמואל לא ידע, ואז אמר זקני את הפשט, כשהוא מצטט את הפסוק באיוב (פרק כ"ח) ובחיוך 'הבין דרכה ו?הוא ידע את מקומה', ידע את מקומה זה אתה ר' שמואל אבל הבין את דרכה זה אני!

זקני היה נוהג להתבטא במהלך הויכוחים, מתוך ידידות אמיתית: "אתה יודע איפה זה כתוב ואני יודע מה כתוב".

ידידותו עם מרן החזון איש

במהלך השיחה, אנו מבקשים מאיש שיחנו שיספר לנו קצת על הוויכוח הידוע בעניין ה'שיעורים' בין זקנו המכונה בפי כל כ'שיטת ר' חיים נאה' לבין החזון איש הנודע אף היא בכינויה 'שיטת החזו"א'. וכאן מספר לנו ר' ישראל דברים שבחלקם עדיין לא פורסמו.

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה" (כך שמעתי מבני משפחת גרינימן) ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על זקני ללא כל פקפוק, ויש בידי מסמכים המוכיחים זאת בבירור. זקני אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כשזקני מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעי' קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם". ואצטט פה מספר ביטויים מתוך מכתב החזו"א המעיד על הידידות המיוחדת עם זקני "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו לזקני: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

במכתבו של זקני להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו זקני בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב.

בספר "מעשה איש" אף מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע זקני לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

אגב, אני רוצה לציין מה שסיפר לי אבי, כי לאחר שהדפיס זקני את ספר השיעורים שלו, חיבר הגאון ה"סטייפלר" זצ"ל ספר "שיעורין דאורייתא" ובו חלק על קביעותיו ההלכתיות של זקני, זקני החל לכתוב תשובותיו והשגותיו [ח"ב לקונט' "אבני צדק" שנדפס בסו"ס "שיעור מקוה"] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה אבי להכניסו לדפוס, לא הסכים זקני בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לאבי ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו". וכך ויתר זקני על כל עבודתו שכתב ביגיעה!

כך היה נוהג זקני כל ימיו, שהיה מכבד בכל הכבוד גם את אלו החולקים עמו נחרצות בהלכה. אגב בהקשר לכך אני נזכר כעת בדבר מעניין שהתרחש עמי בילדותי, זקני היה נוהג לבוא בכל שבת לביתנו לעשות קידוש לאחר התפלה, ואח"כ הייתי מלווהו לביתו בשכונת הבוכרים, ופעמים רבות היה לומד עמי בספרו "קצות השולחן". וזכורני, כשהתחלנו ללמוד את הסימן הראשון, ראיתי שהפוסק הראשון שהוא מצטט הוא דווקא המשנה ברורה! העזתי לשאול אותו: "סבא מה הסוד שהנך מביא את המ"ב בראשונה?" וזקני השיב לי בחיוך: "יפה שאלת, והתשובה לכך היא, היות ואני כמה פעמים משיג על המ"ב, לכן מצאתי מקום לחלוק לו כבוד, להביאו ראשון".

שיטתו בעניין השיעורים

אומר בקיצור את דעתו של זקני בענין השיעורים. למעשה, זקני כתלמידיהם של גאוני ירושלים זיע"א הרגיש חובה לעצמו, לבסס את מנהגם של תקיפי ארעא קדישא, וממש לחם כארי להגן על כבוד ענקי התורה מהדורות שעברו. גדולי ירושלים שחשו שהוא זצ"ל עושה את העבודה הקשה שהם עצמם היו צריכים לעשותה, יצאו מגדרם כדי לחזק דבריו והודיעו בשער בת רבים כי פיו כפיהם בכל עניינים אלו.

כאשר בירר זקני במערכה ענקית ועצומה בחריפות ובקיאות ממרחבי התלמוד והפוסקים את צדקת מנהג ירושלים להפריש חלה בברכה מעיסת קמח בת 7 אוקיות ירושלמיות, מנהג שיצאו לערער עליו, פרסם הגאב"ד הגרז"ר בענגיס זצ"ל מכתב להצדיק דברי זקני כשהוא מסיים: "והמנהג הזה נמשך משנים קדמוניות ולא נשמע שום ערעור על זה וכן יקום".

גם עמוד ההוראה בירושלים הג"ר זאב מינצברג זצ"ל יצא להגן על כבוד זקני בעניין השיעורים וכה כותב "ואפריון נמטי שיגע ומצא לברר ברורי המידות ומצוי המדות... וכן נהוג לפני הגאונים זיע"א בזמנינו, ואין להשגיח על דברי המערערים שבאו מחדש להשתקע פה".

הגאון הספרדי בעל "ישכיל עבדי" זצ"ל מעיד במכתבו שכן הייתה דעתם של כל גאוני ארץ עד להגר"ח פאלאג'י וה"בן איש חי" זצ"ל.

ברוח זו כתב גם הגרצ"פ פרנק זצ"ל: "כן היה מוחזק ונהוג בירושלים בזמן נוכחותם של גאוני ארץ תקיפי דארעא קדישא וחלילה למי שהוא לשנות דבר מכל שהיה נהוג בימי הגאונים שמחויבים להיזהר מגחלתם של צדיקים הקרואים חיים וכן יקום. הגר"ש סובול זצ"ל העיד כנ"ל בשם מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, ואילו הגר"ד בהר"ן זצ"ל מגדולי ירושלים פרסם אף הוא כי "יכולים לסמוך על כל הכתוב בו למעשה".

אגב, נכדי החפץ חיים זצ"ל מעידים, כי בגביע שהיה לו בביתו, נראה בבירור שגדלו היה כשיעורו של זקני, וכן רבו העדויות עוד מהרבה גדולי ישראל ואכמ"ל.

אני רוצה לציין, שכ"ק אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א סמך ידיו על זקני בכל עניני ההלכה, ולאחר השואה כשרבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה, והריי"ץ שלח להם יין לד' כוסות לפסח, הורה הרבי אז לסדר רשימה של מספר הנפשות השוהים שם, כשהוא מורה להביא להם יין לפי השיעור של זקני, כשהוא מתבטא: "הרי הוא הפוסק האחרון שלנו".

אני גם אצטט בפני הקוראים מה שהביא בשו"ת "ישיב משה" (להגר"מ טורצקי). המחבר מציין, כי פנה פעם למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ושאלו: "מה שקוראים העולם מחלוקת בין החזו"א להגר"ח נאה זצ"ל, האם היה הגר"ח נאה ראוי לחלוק על החזו"א זצ"ל?" וזה אשר השיב לו הגרי"ש שליט"א: "שיעורי הגר"ח נאה היו בתחילה יותר נקוטים וכולם נהגו לפי דבריו. החזו"א, הוא היה החולק והמחדש"!

לסיום, אספר לך, כשנפגשתי לפני הרבה שנים עם הגר"י הוטנר זצ"ל, התבטא בפני ואמר לי: "דור דור וחותמיו, בכל דור ישנם ענקי הרוח החותמים הלכות מסוימות וכדו' שנתחדשו ונתלבנו משך תקופה, חותמי מקצוע "שיעורי תורה" היו, מרנן החזו"א והגר"ח נאה זצ"ל". כששתי שיטות אלו נהוגות ומקובלות כיום בכל תפוצות ישראל, אין מהרהרין אחריהן ו"אין משיבין את הארי לאחר מיתה", על אף שיטות נוספות שהיו בזה במשך הדורות.

רב העדה הבוכארית בירושלים

שאלה נוספת שאני מציג להגר"י נאה שליט"א, היא על כהונת זקנו כרב שכונת הבוכרים בירושלים, ואף יש תמונות בו נראה לבוש במלבוש הידוע של יהודי בוכארה, איך מגיע לרב אשכנזי חסידי חב"די לכהן כרב העדה הבוכארית הספרדית? הרב נאה: "למעשה הקשר שלו עם יהודי בוכארה כבר התחיל שנים רבות קודם, היה זה בשנת תרס"ט בהיותו בגיל 19 כשדודו הגרשי"ל אליעזרוב זצ"ל נסע לבוכארה לאסוף כספים עבור היישוב היהודי בחברון, שם התקבל למנהיגה של יהדות בוכארה כשהוא פועל בה גדולות ונצורות. דודו היה מבקר רבות אצל הרש"ב מליובאוויטש, כשבאחת הפעמים הציע לו הרש"ב שיקח את אחיינו ר' חיים נאה לעזור לו בענייני היהדות בבוכארה, ואכן כך היה, זקני הגיע לבוכארה והחל לעסוק שם בהרבצת תורה, ושימש שם כרב העיר 'סמרקנד'.

בסמרקנד שימש כדיין, ולימד נוער ומבוגרים דינים הנוגעים לחיי היום יום. זמן קצר לאחר שהגיע למקום, למד את השפה הבוכרית על בוריה אותה למד מתוך חומש מתורגם. ולתדהמת כולם החל לנאום בבתי כנסת בשפה הבוכארית! וכאשר נכח לראות שיש צורך לחזק את הידע של הנוער בהלכות תפילין, חיבר ספר בשם "חנוך לנוער" בעברית מתורגם לבוכארית ובו הלכות תפילין בשפה ברורה וקלה עבור בני הנוער הנכנסים בעול המצוות. את הספר כתב כמעט ללא ספרי עזר שהיו מצרך יקר במדינה ההיא. הספר הודפס בווארשא לשם נסע במיוחד, כשזהו הספר הראשון שזקני הו"ל. לספר אף קיבל הסכמה מהרידב"ז שכתב לו "אברך שכולו מחמדים אשר מעותד להיות מגדולי ישראל, הן בתורה הן ביראה". שם בסמרקנד לבש זקני את הלבוש הבוכארי כמנהג המקום. שנים אלו היוו את היסוד להתקשרותו של זקני עם הקהילות הספרדיות.

בשלהי תרע"ג חזר לארה"ק, ובשנת תרע"ד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בהיותו כבן כ"ה גלה לאלכסנדריא שבמצרים עם אביו ומשפחתו יחד עם ציבור גדול שגלה עם משפחתם ע"י הממשל הטורקי עקב היותם נתינים רוסיים. זקני ראה לפניו משימה קדושה לחזק לב נדכאים והקים באלכסנדריא מיד עם בואו ישיבה מיוחדת לבני הגולים בשם "ישיבת ארץ ישראל" שלמדו בה יותר ממאתיים תלמידים, מהם ראשי משפחות כשהוא דואג לקיומם ופרנסתם, תושבי המקום אף הצטרפו אליהם ושתו בצמא את דבריו.

חסיד אמת

הקשר של זקני לחב"ד נמשך כבר כמה דורות, היות והיה נצר לגדולי חסידי חב"ד מדור ודור, בין מצד אביו ובין מצד אמו. אמו של זקני, הייתה בתו של הגה"ח ר' דובער אשכנזי זצ"ל הנקרא "ר' בערל קאליסקער", שהיה ה"חוזר" של מאמרי האדמו"ר ה"צמח צדק" נ"ע וכן השד"ר שלו. זקנו ר' בערל למד עמו את מאמרי ה"צמח צדק" רבות ובכך הכניסו לעולמה הפנימי של החסידות. האדמו"ר מהר"ש אף העריצו ביותר, והיה אומר לחסידיו שאם תרצו ללמוד את ה'תורות' של ה"צמח צדק" אז עליכם ללכת לר' בערל המבין היטב את הדא"ח של הצ"צ והוא אשר יוכל ללמד אתכם.

זקני זצ"ל סיפר שהיו לו מאות מאמרים בכתובים של הצ"צ שנערמו עד לגובה של מטר ללא גוזמא! שנמסר אח"כ לרבי זצ"ל. זקני אף זכה לקבל גם מדודו הגרשי"ל אליעזרוב זצ"ל גאב"ד חברון שהיה קשור אליו מאוד, מה שקיבל מרבותיו, שכן היה הגרשי"ל בן בתה של הרבנית המפורסמת מנוחה רחל ע"ה, בת כ"ק האדמו"ר האמצעי נ"ע, ו"מקבל" מובהק אצל הגאב"ד הראשון של חברון הג"ר שמעון מנשה חייקין זיע"א, שזכה עוד לראות את האדמו"ר האמצעי ונחשב לאחד מגדולי תלמידי ה"צמח צדק".

כאמור, בצעירותו נסע זקני לליובאוויטש, ובספריו אף מביא "מעשה רב" אצל הרש"ב בדבר אמירת קבלת שבת "שכן היה המנהג בליובאוויטש בהיותי שמה בשנת תרע"ב שאדמו"ר מוהרש"ב היה אומר דא"ח לפני קבלת שבת לערך שתי שעות בלילה ואח"כ היו אומרים קבלת שבת ומעריב". ובשולי דברים אלו מוסיף זקני כדרכו: "ומצאתי סמך לזה בירושלמי ברכות כ"ו".

– בעת ביקור הריי"צ בארה"ק, נכנס ל'יחידות' יחד עם אבי זצ"ל, אח"כ אמר הריי"ץ "מאמר" בפני ציבור החסידים, ולאחר מספר ימים הגיע הריי"ץ לבקר את הסבא ר' מענדיל, שם היו נוכחים גם זקני ואבי זצ"ל, במהלך השיחה התבטא זקני כי אבי יכול לחזור על המאמר של הרבי מילה במילה כפי שנאמרה, ואכן הריי"ץ הקשיב לאבי שחזר על המאמר, הריי"ץ נהנה מאוד מזיכרונו המדויק של אבי ושיבח אותו ברבים, וברכו בחום להצלחה. זקני אף ערך את "לוח חב"ד", כשהרבה מהנהגות של חב"ד שנתבססו והשתרשו בקרב המוני החסידים, נתעוררו ע"י זקני זצ"ל.

בירושלים אף היה קשור מאוד לנזר החסידים הגה"ק רבי דוד צבי חן זצ"ל כאשר עלה בערוב ימיו בשנת תרפ"ו לירושלים. הרד"ץ עודדו בחיבור ספרו והפצת תורתו הגדולה של אדמוה"ז ואף גילה לו מסורות וידיעות חשובות בכללי ההוראה.

לאחר הסתלקותו של הריי"צ נ"ע, שיגר זקני מכתב להנהלת אגודת צעירי חב"ד ובו כותב:

"במענה על אשר עוררתם אותי לכתוב מאמר ב'בטאון חב"ד' ליום ההילולא של קוה"ק ראש גולת אריאל אדמו"ר הריי"צ נ"ע זצוקללה"ה החל ביום יו"ד שבט.

זחלתי ואירא לגשת אל הקודש לתאר עלי גיליון את גודל קדושתו כי מלאך ה' צבאות הוא' ואין מי שיוכל להעריך אפילו חלק מני אלף את הנשמה האצילית אשר שכנה בקרב גוף קדוש וטהור מקודש בעשר קדושות שבקודש, ואם להעריך את מעשיו הגדולים והנצורים, ואת המסירות נפש שלו על כל היקר וקדוש לישראל סבא, אין לי מה להוסיף על כל המשתקף לקורא בעיון את תולדותיו וקורותיו, אשר מכל קטע נובע מסירות נפש ואהבת ישראל.

עלינו להתמיד לקרוא את שיחותיו הקדושות בלי הרף עד שיהיו שנונים בפינו, להחיות את נפשנו מהאוצר הבלום מכל אבקת רוכל. ומתוכם ילמוד כל אחד לתקן מדותיו, כל חד לפום שיעורא דיליה.

ולהתקשר למ"מ אשר זכה לקבל ממנו מפה אל פה  ממשיך השושילתא קדישא. 

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל אף היה מתכתב רבות בדברי תורה עם זקני עוד טרם עלותו על כס הנשיאות. הרבי היה שואל אותו שאלות רבות בענייני הלכה ומנהג, ואף היה סומך עליו בתשובותיו, ולדוגמה היה שולח אליו את מחזורי חב"ד שיגיה אותם, ואכן זקני תיקן הרבה דברים במחזור. במכתבו של זקני אל הגרש"ז גרליק זצ"ל אב"ד כפר חב"ד משנת תשי"א, הוא מייעצו לפנות בכל דבר הקשה אל כ"ק אדמו"ר זצ"ל שהוא "בקי הרבה בשו"ע אדמו"ר והוא משיב לכל השואלים... על כן יכתוב לו כת"ר ואני חפץ לדעת מה שהשיב"...

מקים כושלים

נכדו הגר"י שליט"א, מספר לנו עובדה בלתי ידועה על זקנו ומתפרסמת כאן לראשונה. היה זה במלחמת השחרור בשנת תש"ח, כשזקני יצא מביתו והלך לבית אבי, והנה הוא רואה לפניו קבוצת חיילים חוזרים עצובים וראשם למטה, לשאלת זקני מה קרה להם? השיבו החיילים כי הם חוזרים מפעולה צבאית וכמה חברים נהרגו במהלך הפעולה. אז פנה אליהם זקני ואמר להם: אני מבין שזה מדכא אתכם, אבל כאן בין התושבים אסור לכם להוריד את המוראל ואדרבה עליכם להגיע עם ניגון של ניצחון, ואף אמר להם בחיוך שהוא ירביץ להם במקלו אם ימשיכו ללכת מדוכאים. זקני התחיל לשיר להם שיר באידיש בחרוזים שחיבר בו במקום: "הקב"ה הוא גנרל גדול", וכך שר איתם בזה אחר זה זמן רב והחדיר בהם את האמונה והשמחה. החיילים יצאו מופתעים ומוקסמים מאישיותו הגדולה של זקני, ועלו לביתו והחלו לשוחח עמו בענייני היהדות, וכמה מהם החלו פשוט לחזור בתשובה, ואני עוד זוכר בצעירותי איך שהחיילים האלו היו מגיעים לשבתות לסעוד עמו בביתו והוא היה מדבר על ליבם ומשוחח עמם זמן רב בענייני יהדות, והיו ממש קשורים עמו עד ליומו האחרון.

כ' בתמוז תשס"ט פיני 14:00, 14 יולי 2009 (IDT)

שיעורי ציון

מה זה בדיוק? אפשר בבקשה אם לא קשה פרטים? חסיד חב"ד* אידישעפדיה* נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!

ראה כאן: http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=21951&pgnum=198 פיני 14:03, 14 יולי 2009 (IDT)

פרסום ונבואות

לחסיד, מחקתי את הספר שלדעתך עומד לצאת לאור. כיון שבאנציקלופדיה, אין מקום לא לפרסומות ולא לנבואות, אלא לעובדות קיימות.פיני 17:42, 16 יולי 2009 (IDT)

לא נבואות. הספר עומד לצאת לאור. אבל אתה צודק - הוא לא עובדה קיימת. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!

תיקונים בערך

שאלה: אני י. קלופט, כל התיקונים שערכתי מבוססים על מקורות וידע אישי. לכן, אבקש מה"מתקן", לחדול מלמחוק את תיקוני. אם יהיה כתוב שמורו ורבו היה הגרי"ח זוננפלד, עדיין אין בזה פגם בחב"ד.

פשוט העברתי את התקשרותו לגרי"ח למקום אחר. חסיד חב"ד - דברו איתי - וקדשתם את שנת החמישים...

מכתב אודות קצות השולחן

כאן נכתב כי קיבלו בבית אביו, ואילו במסע הרבי לאה"ק נכתב כי קיבלו לקראת נסיעת הרבי לתל אביב. איני זוכר במדוייק היכן היה הרבי הריי"צ אבל ברור שלא בבית הר"מ נאה פיני 05:55, 26 אוקטובר 2009 (IST)

חומר היסטורי רב ערך

קישור לחומר היסטורי רב ערך בנוגע לגר"ח נאה: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2444819&forum_id=19616 מי שיכול להתעמק בכל הדיון ומבין מעט את נבכי השנים ההן, יוכל אולי לתמצת את הדברים הקשורים לכאן. פיני 15:01, 15 במרץ 2010 (UTC)

מתפקידיו

מראשי בד"צ אגודת ישראל ?? משהו יודע כל בד"צ זה? פרידבערג - שיחה 22:40, 15 ביוני 2012 (IDT)

הניסוח שלך לא כ"כ מובן, אבל בד"צ אגו"י הוקם לפני למעלה משישים שנה, ופועל מרחוב פרס 2 בירושלים (בניין מרכז אגו"י ירושלים). הבד"צ פועל כבית דין עליון בתנועת אגודת ישראל, דן בנושאי ממונות וכדו', ומפעיל מערכת כשרות גדולה הפועלת אף היא מהכתובת הנ"ל. למשל מחלבת טרה וכך גם בית מלון פרימה פלאס (המרכז לשעבר) הם בהכשר אגו"י ירושלים.מחדש - שיחה 12:17, 17 ביוני 2012 (IDT)

כדאי לציין

יש להוסיף שהרבי אין ספור פעמים מפנה לספרו של הרב נאה: "כולל חב"ד"בסספרו זה מביא את מנהגי חב"ד שעד לאותה עת היו פזורים בספרים שונים כספר "ההיום יום" וכו', ושאר הדברים היו דברים ידועים בע"פ ולא היו ידועים לכל שכבות הציבור והרב נאה הגיש בתמצות את מנהגי חב"ד בספרו שעשה פריצת דרך במנהגי חב"ד בין היתר מביא סדר התפילה(של יום כיפור) למנהגי חב"ד שעדין לא הי ידועים לכל השכבות בחב"ד לעת זאת.והרבי כהנ"ל הפנה לספר זה בשעה שחפצו לדעת את מנהגי חב"ד והוקיר ספר זה מאד.(אע"פ שהיה מצבים שנגד את דעתו של הרבי) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.