נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''נח אלטשולר''' היה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך<REF>עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.</REF>. הוא | ר' '''נח אלטשולר''' היה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך<REF>עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.</REF>. הוא היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | ||
לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך | לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך היה - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו. | ||
במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. | במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. | ||
גרסה מ־20:22, 13 במרץ 2014
ר' נח אלטשולר היה מצאצאי הגאון ר' יחיאל הלל אלטשולר, מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך[1]. הוא היה גיסו של המגיד ממזריטש וסבו של אדמו"ר הצמח צדק.
קורות חייו
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך מוהילב, בצעירותו דבק בר' מנחם מענדל מויטבסק והי' מחסידיו הנאמנים[2]. בנוסף לכך היה מקורב מאד לאדמו"ר הזקן.
ר' נח נישא לאחותו של המגיד ממזריטש[3]
בחייו הפרטיים שימש כסוחר אך למרות זאת עסק רבות בתורה.[4]
בשנת תקל"ז הצטרף למסע ר' מנחם מענדל מויטבסק לארץ ישראל. לפי מסורת משפחת אשבל, הרי שלא התאפשר לו לעלות על האונייה, הוא חיכה מספר ימים, עלה על אונייה אחרת ואז טבע.[5].
בבית רבי מסופר המעשה בצורה אחרת: הוא אכן עלה על האונייה אך שם חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישילכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישילכוהו. כך נעשה, והוא צף על פני המים עד שהובא לטבריה לרבו.
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר הבדלה בשבת הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
לפי גרסת ר' נחמן מברסלב[6] הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כשד"ר לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך היה - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו.
במסורת ליובאוויטש מסופר[7] שבדרכו לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם אדמו"ר הזקן כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.
משפחתו
- בנו ר' שלום שכנא אלטשולר, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
- בנו ר' יהושע אלטשולר.
- חותנו ר' יוסף אשבל, בנו של ר' ישכר דב אשבל רבה של ליובאוויטש.
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב ישעיה הורביץ בספרו "עדן ציון" (ועיין גם בספר מגדל עז), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, ובהיכל הבעש"ט גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב יהושע מונדשיין קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.
- ↑ בית רבי לר 'חיים מאיר היילמן, ברדיטשוב תרס"ב, ח"א פכ"ד עמ' 116.
- ↑ ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזוו"ש, והוא סיפר את זה לרבי ביחידות. קונטרס צדי"ק למלך ח"ז עמ' 363.
- ↑ עדות צאצאיו, משפחת אשבל.
- ↑ 'הד החינוך' תרצ"ט חוברת ג'.
- ↑ חיי מוהר"ן ירושלים תשמ"ה סי' ק"א
- ↑ ספר ניצוצי אור ח"א - תש"ו בשם ר' שמואל לויטין