על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] עורר [[הרבי]] ב[[התוועדות]] שבת וישב, כ' [[כסלו]] [[תשד"מ]], אז אמר כי כבר הגיע הזמן לערוך חלוקה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב"ם.
ב[[התוועדות]] שבת וישב, כ' [[כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב"ם.
מאז ועד היום, נוהגים [[חסידי חב"ד]] ללמוד את ספר משנה תורה להרמב"ם באחד מג' אופנים: א) לימוד שלשה פרקים בכל יום כדי לסיים במשך השנה הבעל"ט. ב) לימוד פרק אחד ליום כדי לסיימו במשך ג' שנים הבעל"ט ג) לימוד ספר המצות להרמב"ם, ובאופן אשר השיעור יומי בספר המצוות יהיה במצות המקבילות לשיעור היומי של ספר משנה תורה (כפי שנחלק לשנה אחת). <div style="text-align:left;">'''[[רמב"ם (תקנה)|לערך המלא]]'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude><noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>
הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל [[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, למדו ה[[תמים|תמימים]] את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת [[י' שבט]], יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.
בחודש אדר א’ קבלו התמימים [[מכתב כללי - פרטי]] מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב ה[[דו"ח]] והמצו"ב נתקבל ות"ח" (=המכתב הדין וחשבון והמצורף בזה נתקבל ותשואות חן). עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי.
מאז ועד היום, נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את ספר משנה תורה להרמב"ם באחד מג' אופנים: א) לימוד שלשה פרקים בכל יום כדי לסיים במשך השנה הבעל"ט. ב) לימוד פרק אחד ליום כדי לסיימו במשך ג' שנים הבעל"ט ג) לימוד ספר המצות להרמב"ם, ובאופן אשר השיעור יומי בספר המצוות יהיה במצות המקבילות לשיעור היומי של ספר משנה תורה (כפי שנחלק לשנה אחת).
