יהודה לייב סלונים (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש ,בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט היתה ללא קבלת פרס, וברבו שעותיו עסק בתורה ובתפילה. | באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש ,בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט היתה ללא קבלת פרס, וברבו שעותיו עסק בתורה ובתפילה. | ||
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק למחייתו במכירת ארבעת המינים לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[מצה]] | עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק למחייתו במכירת ארבעת המינים לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שניה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמורי"ם ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום. | ||
רבי לייב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. | רבי לייב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | |||
{{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
גרסה מ־22:11, 19 ביולי 2013
רבי יהודה לייב סלונים היה תלמיד חכם נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלוף הוא המהר"ל מפראג.
רבי יהודה לייב נודע בפיקחותו השנונוה ובענוותנותו החיננית, מידות שחיבבהו על כל מכיריו. נולד בעיר חברון לאביו החסיד המפורסם רבי זאב דוב שעלה לארץ ישראל עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת אדמו"ר הצמח צדק. כל חייו היו קודש לכלל ולפרט בענייני תורה ומעשים חסד, שימש כממונה כולל חב"ד וכבגאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה. עם בואו לירושלים מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ו, נתמנה לאחד מראשי הנההלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מברסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.
באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש ,בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט היתה ללא קבלת פרס, וברבו שעותיו עסק בתורה ובתפילה.
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק למחייתו במכירת ארבעת המינים לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה למצה שמורה עבודת יד, שניה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמורי"ם ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלזא, רבי יוסף צבי דושינסקי רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.
רבי לייב נלב"ע בירושלים בכ"ד בניסן תש"מ, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.