כפר חב"ד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מוסיף (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.


הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש.
הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש ובוסס בשנים הראשונות על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.


כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.
במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.
 
במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.


==ייסוד כפר חב"ד==
==ייסוד כפר חב"ד==
שורה 17: שורה 15:
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.  
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.  


ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב שמריהו גורארי' חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב בנימין גורודצקי. ובחודש אייר תש"ט, התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.  
ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב [[בנימין גורודצקי]]. ובחודש אייר [[תש"ט]], התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.  


ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.  
ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.