תבנית:היום יום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
{{היום יום/{{#זמןמ:xhxjj}} אדר א'}}<BR><div style="text-align:left;">'''[[חב"דפדיה:היום יום/אדר א'|ל"היום יום" - חודש אדר א']] <br>'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>
{{היום יום/{{#זמןמ:xhxjj}} אדר א'}}<BR><div style="text-align:left;">'''[[חב"דפדיה:היום יום/אדר א'|ל"היום יום" - חודש אדר א']] <br>'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>


{{כתב קטן|'''הפתגם היומי של חודש אדר ב'''':}}
 
<center>
{{כתב קטן|'''הפתגם היומי של חודש אדר ב'''':}}</center>


{{כתב קטן|1={{היום יום/{{#זמןמ:xhxjj}} אדר ב'}}<BR><div style="text-align:left;">'''[[חב"דפדיה:היום יום/אדר ב'|ל"היום יום" - חודש אדר ב']] <br>'''</div>
{{כתב קטן|1={{היום יום/{{#זמןמ:xhxjj}} אדר ב'}}<BR><div style="text-align:left;">'''[[חב"דפדיה:היום יום/אדר ב'|ל"היום יום" - חודש אדר ב']] <br>'''</div>
}}
}}

גרסה מ־20:50, 26 בפברואר 2012

לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי

באמירת לחיים יש שתי נוסחאות:

א) לחיים טובים ולשלום וטעם הברכה - להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאת לא טובים - "ויחל נח גו'", ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.

ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה "לחיים ולברכה". פעם בהתועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. הצמח צדק אמר על זה: דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר (= זאת יכול לומר חסיד שהתפלל ופעל בעבודה שלושים שנה).

ל"היום יום" - חודש אדר א'


הפתגם היומי של חודש אדר ב':

באחת ההתועדויות אמר אבי אדמו"ר: הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, און אידען דארפען מאכען מיש לאין, פון די גשמיות רוחניות און דעם גשמי מאכען א כלי פאר רוחניות, דאס איז א חובת גברא, אין דעם איז מחויב כל אחד ואחד בפרט.


תרגום מאידיש: באחת ההתועדויות אמר אבי אדמו"ר: הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, ויהודים צריכים לעשות מיש לאין, מהגשמיות רוחניות ולעשות הגשמי כלי לרוחניות, זהו חובת גברא, בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.