אלעד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב"ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.
-=== בית כנסת "אור מנחם" * ===
+=== בית כנסת "אור מנחם" ===
 עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם "כנסת שלום" ש"קיבלו רשות" מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי.
-בשנת [[תש"ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.אולם כעבור שנה , המנין שוב נסגר.
+בשנת [[תש"ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.אולם כעבור שנה , עברו משפחת חן מאלעד והמנין שוב נסגר.
 בשנת תשע"א , החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת "אור מנחם"  שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות.
-המניין נוסד ברחוב שמאי 11 צמוד למועדון פייס לנוער.
+המניין פועל ברחוב שמאי 11 צמוד למועדון פייס לנוער.
 ==מוסדות חב"ד==
 *'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב"ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל"ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל הגנים של חב"ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.
-*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד.במשך עשור, פועלים הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.
+*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש"ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
+*'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס"ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס"ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35.
-*'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס"ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס"ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 32.
-בשנת תשע"א החליטו הנהלת בית חב"ד לפצל את הספרייה לשני מבנים : ספריית החסידות שהיה ברחוב הרי"ף עבר למבנה בית הכנסת של הבית חב"ד ברחוב שמאי 11 ואילו שאר הספרים התורניים נשארו ברחוב הרי"ף 32.
 *'''תלמוד תורה''' "פאר מנחם" בניהול הרב מיכאל ליבוביץ
 *'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול דבורה מלוב.
@@ שורה 39: / שורה 37: @@
 תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.
-בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט"א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר העבירו את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד נשאר ללא מי גשמים.
+בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט"א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם.
 חודשיים לאחר מכן, בי"א חשוון תש"ע ירד גשם ובכ"ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב"ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.