אופנים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←עבודתם) |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|}} | {{לעריכה|}} | ||
{{מלאכים}} | {{מלאכים}} | ||
'''אופנים''' הוא שמם של [[מלאכים]] המוזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי | '''אופנים''' הוא שמם של [[מלאכים]] המוזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[מלאכים]] אלו הם ב[[עולם העשיה]]. | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נעלים מ[[חיות הקודש]], הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשיה. | על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נעלים מ[[חיות הקודש]], הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשיה. | ||
ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם{{הערת שוליים|פסוק טז.}}: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא למלאכים הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת ה[[חיות]] שיוצרים את בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל. | |||
==עבודתם | ==עבודתם== | ||
שורשם של האופנים הוא במידות [[נה"י]] ולכן עבודת האופנים היא באופן של [[עגולים ויושר|עיגול]], [[סובב כל עלמין|סובב]] ו[[מקיף]], מפני שאין הם משיגים כלל ב[[אור אין סוף]], ורק עובדים את ה[[קדוש ברוך הוא]] בגלל [[אהבה|אהבתם]] הטבעית בבחינת [[הודאה]], בשונה מעבודת ה[[שרפים | שורשם של האופנים הוא במידות [[נה"י]] ולכן עבודת האופנים היא באופן של [[עגולים ויושר|עיגול]], [[סובב כל עלמין|סובב]] ו[[מקיף]], מפני שאין הם משיגים כלל ב[[אור אין סוף]], ורק עובדים את ה[[קדוש ברוך הוא]] בגלל [[אהבה|אהבתם]] הטבעית בבחינת [[הודאה]], בשונה מעבודת ה[[שרפים]] שהם בבחינת [[יושר]], מכיון שהם משיגים ב[[אור אין סוף]], ולכן נאמר על עבודתם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", שבשעה שהם שומעים את השבח "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כמו אדם ששומע דבר שאינו מבין אבל יודע שהוא דבר גדול. | ||
==שמם== | |||
האופנים נקראים בשם זה על שם עבודתם, כי "אופן" פירושו "גלגל" שהוא [[עגולים ויושר|עיגול]], שמורה על עבודתם בבחינת מקיף וסובב בלי הבנה והשגה. | |||
==מקורם== | |||
ה[[אופנים]] מקבלים את שפעם מ[[מלכות דמלכות]] של [[עולם העשיה]]. | |||
==השפעתם== | |||
השפעת האופנים נקראת בשם "שמרי האופנים" שהיא בחינת החיצוניות של האופנים, והפסולת שבהם, כמו שמרי היין שהם הפסולת של היין. | |||
מן [[שמרי האופנים]] שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך ל[[שבעים שרים]], ומהם נשפע ל[[מזלות]], ועל ידם נמשכים עניני עולם הזה. | |||
המשכה זו נחלקת בכללות לשתי בחינות: מפנימיות שמרי האופנים נמשך [[נפש הבהמית]], שיש לה שכל ומדות, ומחיצוניות שמרי האופנים נמשך נפש בהמה ממש, ושאר השפעות חיצוניות. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכים]] | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
גרסה מ־05:11, 3 בינואר 2012
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
אופנים הוא שמם של מלאכים המוזכרים במרכבת יחזקאל. בקבלה ובחסידות מבואר כי מלאכים אלו הם בעולם העשיה.
ענינם
המלאכים שנקראים אופנים נזכרים במרכבת יחזקאל[1]: "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן..." בקבלה ובחסידות מבואר כי חיות הקודש הם המלאכים בעולם היצירה, והאופנים הם המלאכים בעולם העשיה.
על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל למקום, שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נעלים מחיות הקודש, הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשיה.
ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם[2]: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא למלאכים הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת החיות שיוצרים את בחינת האדם שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל.
עבודתם
שורשם של האופנים הוא במידות נה"י ולכן עבודת האופנים היא באופן של עיגול, סובב ומקיף, מפני שאין הם משיגים כלל באור אין סוף, ורק עובדים את הקדוש ברוך הוא בגלל אהבתם הטבעית בבחינת הודאה, בשונה מעבודת השרפים שהם בבחינת יושר, מכיון שהם משיגים באור אין סוף, ולכן נאמר על עבודתם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", שבשעה שהם שומעים את השבח "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כמו אדם ששומע דבר שאינו מבין אבל יודע שהוא דבר גדול.
שמם
האופנים נקראים בשם זה על שם עבודתם, כי "אופן" פירושו "גלגל" שהוא עיגול, שמורה על עבודתם בבחינת מקיף וסובב בלי הבנה והשגה.
מקורם
האופנים מקבלים את שפעם ממלכות דמלכות של עולם העשיה.
השפעתם
השפעת האופנים נקראת בשם "שמרי האופנים" שהיא בחינת החיצוניות של האופנים, והפסולת שבהם, כמו שמרי היין שהם הפסולת של היין.
מן שמרי האופנים שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך לשבעים שרים, ומהם נשפע למזלות, ועל ידם נמשכים עניני עולם הזה.
המשכה זו נחלקת בכללות לשתי בחינות: מפנימיות שמרי האופנים נמשך נפש הבהמית, שיש לה שכל ומדות, ומחיצוניות שמרי האופנים נמשך נפש בהמה ממש, ושאר השפעות חיצוניות.