הגניזה החרסונית – הבדלי גרסאות

שורה 35: שורה 35:
הרב דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו  כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד.
הרב דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו  כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד.


===המכתב הראשון===
מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] במכתב מחודש [[אדר]] - ראשון [[תשי"ד]]:
מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] במכתב מחודש [[אדר]] - ראשון [[תשי"ד]]:


שורה 49: שורה 48:


*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם.
===המכתב השני===
בי"ג [[אייר]] [[תשי"ד]] כתב [[הרבי]] מכתב המשך, בו הוא עונה על טענות נוספות:


*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה.
שורה 59: שורה 55:
*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.
*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם.


;השגיאות במכתבים
*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני קבלה לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור.
אודות הטענה אודות השגיאות שנמצאו: הטענה מראה את ההפך: רק אם נכונה ההשערה שנעתקו המכתבים מגוף כתבי-היד בשביל פקידי הממשלה הצארית, ובמילא נעשה הדבר בחפזון ולא דווקא מעתיקים מומחים וביותר שכנ"ל חסידים לא הקפידו מעולם על התאריכים, הרי אין פלא על רובא דרובא של השגיאות שנפלו. ובמכל שכן ממעתיק עתה מכתב יד, שקודם ההגהה ישנו אחוז גדול של שגיאות, ובפרט אם מעתיק מכתב יד מסולסל שאות אחת נמשכת לחברתה וכו', ובפרטי פרטיות אם המעתיק רוצה לפרש את הראשי תיבות וגם זה עושה בחפזון, אשר עי"ז יגדל לא רק מספר השגיאות אלא גם סוג השגיאות (ויבקשו נא את מי שהוא שאינו מומחה להעתיק מבלי אריכות זמן אחד מגוף כי"ק דזמן ההוא, כמו מכתב הבעש"ט או הרה"צ כו' הרמ"מ מהורודוק שנדפסו בקובץ "התמים" (חוברת א' וב') ויבחנו נא אח"כ את השגיאות שיהיו אצלו!). ובפרט שבנדון דידן, על פי השערה הנ"ל, לא הקפידו מלכתחילה על הדיון מההעתקה.
 
*הטענה שבכל המכתבים נחתם גם בשם האם היא שחסידים נהגו לחתום בשם האם במכתביהם לרבם לא רק בפ"נים אלא גם במכתבים רגילים.
 


על פי השערה זאת, שההעתקה מגוף הכ"י נעשתה בשביל אנשי הממשלה בכדי ובמטרה להטעותם שזהו הכ"י, במילא מובן מפני מה מראם החיצוני הי' מוכרח להיות כשל אגרות מקוריות, וכן כמעט על כל אחד ואחד מעבר לדף באה הכתובת ברוסית של הפקיד. מפני מה האחוז של מכתבים תוכניים הוא קטן כ"כ ובפרט מכתבים בדברי תורה כו'? - קושיא זו מתורצת במכתב הריי"צ אודות מכתבי הגניזה בקובץ "התמים" חוברת א' - וז"ל בסיום מכתבו: "ישנם דברים כאלו כמו עניני קבלה מעשית צרופי שמות והדומה לזה ענינים עמוקים בקבלה שאי אפשר למסרם רק ע"י כו'"{{הערה|קטע זה הושמט ב"אגרות בעל התניא ובני דורו" וכן גם הקטע העיקרי שבמכתב הריי"צ בו כותב דעת אביו לאחר בקורת "כל הכ"י וקריאת כל סיפורי המעשיות והכתבים, הפליג בשבחם וגילה דעתו הק', אשר כל הכתבים והמכתבים הם רק העתקות וכו', אבל תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא. ואם המצא תמצא איזו סתירת דברים קלי ערך הם לגבי הפלאת תוכנם ואינם אלא שגגת המעתיקים" עכ"ל.}}. ובמילא לא לפלא שאחוז מכתבים תוכניים קטן הוא לגבי מכתבים האחרים כיון שכהנ"ל לא נמסרו להדפיסם בקובץ "התמים".


מי שיש לו ידיעה קלה ביותר בהנהגת נשיאי החסידים בדורות ההם, יודע הוא אשר לא כתבו את תורתם. ואדרבה נזהרו מלכתוב מפני כו"כ טעמים, ורק במקרה יוצא מן הכלל ביותר, וכשלא היה באפשרי לאמר המענה בעל פה, באו בכתובים בזה, וגם אז רק בקיצור נמרץ. וכל המקשה, מפני מה בין כתבי אחד הנשיאים והאדמו"רים בדורות שעברו נמצא אחוז קטן ביותר של דברי תורה וכו', הרי אין זה אלא הוראה שאין לו דיעה כלל בהנהגתם. ולא עוד אלא שאפילו בזמן אדמו"ר הריי"צ ואביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שענו לשואליהם דבר גם בענינים ד[[נגלה]] ד[[תורה]] וב[[תורת החסידות]] הרבה יותר מ[[נשיאי חב"ד]] שלפניהם, ועל אחת כמה וכמה מהאדמו"רים בדורו של [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש|המגיד]], וארכיונם נשמר וידוע ברור שזהו כתב ידם או העתקה מגוף כת"י, הנה בכ"ז אחוז קטן הנם המכתבים בד"ת וכו'. והוא מובן, כיון שמרובים צרכי עמך וכו', הרי רבו יותר ממרחק השואלים בענינים גשמיים או מבקשים ברכה וכו', מאשר השואלים בד"ת, בנגלה ובתורת החסידות, אשר רובם ככולם היו שואלים אותם בע"פ, כשהיו נוסעים להאדמו"רים לרגלים ולמועדים ונכנסים אז ליחידות כיון שאין שאלות אלו ענין דחוף שאי אפשר לחכות בפתרונן איזה שבועות וחדשים.
;חתימת שם האם במכתבים
מה שכמה מהכתבים נחתמים בצירוף שם האם כמו ב[[פ"נ]] ולא בצירוף שם ה[[אב]]? מי שיש לו ידיעה במנהגי החסידים בכתבם לרבם יודע, אשר לפעמים תכופות ביותר חותמים בצירוף שם האם ואפילו במכתבים ולא דוקא בפ"נ.
;הנחה שהמיעוט המזוייף מראה על הכול
;הנחה שהמיעוט המזוייף מראה על הכול
ההנחה, שאם רק יוכיחו שמכתב אחד מזויף הרי זה הוכחה גמורה שכל הגניזה מזויפת - הנה פשיטא שהנחה זו מופרכת מעיקרא. כי אם כן הרי אפשר להוכיח זיוף של כל ספרינו ח"ו על היסוד שנמצאו בהם טעויות הדפוס ונמצאות הוספות מזמן מאוחר וכו'. והרי ידוע, שבש"ס יש הוספות מרבנן סבוראי ועל דרך זה בכמה מהספרים שלאחר זה.
ההנחה, שאם רק יוכיחו שמכתב אחד מזויף הרי זה הוכחה גמורה שכל הגניזה מזויפת - הנה פשיטא שהנחה זו מופרכת מעיקרא. כי אם כן הרי אפשר להוכיח זיוף של כל ספרינו ח"ו על היסוד שנמצאו בהם טעויות הדפוס ונמצאות הוספות מזמן מאוחר וכו'. והרי ידוע, שבש"ס יש הוספות מרבנן סבוראי ועל דרך זה בכמה מהספרים שלאחר זה.