הלל מפאריטש – הבדלי גרסאות

רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].

מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]] וסיגופים.  

 

בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].  

 

לאחר פגישה "אקראית" בינו לבין גדול חסידי אדמו"ר הזקן, רבי זלמן מזעזמער, ולימים אף נותר כמשפיעו הראשי, החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד.

ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]] עד ששמע על לימוד החסידות בדרך חב"ד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, רבי זלמן מזעזמר, ואז רדף אחרי אדמו"ר הזקן ולא הצליח לתפוס אותו. בסוף החליט לארוב לו מראש תחת המטה באכסניא, ותכנן לקפוץ מתחת המטה ולהקשות לו קושיא חמורה במסכת ערכין – כפי שהיה מקובל אז, בתחלת התקרבות לרבי – ואכן הקדימו תחת המטה, שכב שם וחכה שאדה"ז יכנס. כאשר אדה"ז נכנס, שמע אותו רבי הלל אומר בניגון, כדרכו, אברך שיש לו קושיא ב[[מסכת ערכין]], שקודם יעריך את עצמו. כששמע זאת התעלף על מקומו, ואדה"ז השאירו שם – ונסע משם. רבי הלל התעורר מעלפונו רק אחרי שנסע. כך מסופר שלא זכה לראותו בחייו, והתקשר רק לאדמו"ר האמצעי. ולשאלתו ביחס לקפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא באמת רבי, הוא לא מקפיד.

אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]].  

*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל"ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: "הרב הגדול הלל הלוי".