הלל מפאריטש – הבדלי גרסאות

מ שוחזר מעריכה של 79.180.10.179 (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.160.136.185
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].
רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]]. מגדול משפיעי חב"ד לדורותיהם.


מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]] וסיגופים.  
מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". כבר בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה והיה בקי בכל כתבי האריז"ל, ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן נסע לר' [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].  
 
בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].  


== מתקרב לאדמו"ר הזקן ==
== מתקרב לאדמו"ר הזקן ==
 
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]] עד שיום אחד שמע חזרה על מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן מרבי זלמן מזעזמער ונתפס קשות. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח משטרנוביל והיה עובר עיירה אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש בחסידות, תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.  
לאחר פגישה "אקראית" בינו לבין גדול חסידי אדמו"ר הזקן, רבי זלמן מזעזמער, ולימים אף נותר כמשפיעו הראשי, החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד.


את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו <ref>[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' ע' קלב</ref>.
את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו <ref>[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' ע' קלב</ref>.


ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]] עד ששמע על לימוד החסידות בדרך חב"ד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, רבי זלמן מזעזמר, ואז רדף אחרי אדמו"ר הזקן ולא הצליח לתפוס אותו. בסוף החליט לארוב לו מראש תחת המטה באכסניא, ותכנן לקפוץ מתחת המטה ולהקשות לו קושיא חמורה במסכת ערכין – כפי שהיה מקובל אז, בתחלת התקרבות לרבי – ואכן הקדימו תחת המטה, שכב שם וחכה שאדה"ז יכנס. כאשר אדה"ז נכנס, שמע אותו רבי הלל אומר בניגון, כדרכו, אברך שיש לו קושיא ב[[מסכת ערכין]], שקודם יעריך את עצמו. כששמע זאת התעלף על מקומו, ואדה"ז השאירו שם – ונסע משם. רבי הלל התעורר מעלפונו רק אחרי שנסע. כך מסופר שלא זכה לראותו בחייו, והתקשר רק לאדמו"ר האמצעי. ולשאלתו ביחס לקפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא באמת רבי, הוא לא מקפיד.
משכך זכה להתקשר רק עם אדמו"ר האמצעי ועם אדמו"ר הצמח-צדק, כאשר רבי זלמן מזעזמער נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.  


== עם אדמו"ר האמצעי ==
== עם אדמו"ר האמצעי ==
שורה 22: שורה 19:
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.  
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.  


אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]].  
אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".


== עם אדמו"ר הצמח צדק ==
== עם אדמו"ר הצמח צדק ==
שורה 51: שורה 48:


==ספריו==
==ספריו==
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל"ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: "הרב הגדול הלל הלוי".
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל"ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: "הרב הגדול הלל הלוי". באופן מפתיע נכדיו טוענים כי הדברים המובאים שם משמו מעט לא מדוייקים, שכן הם נכתבו על-ידי אברכים צעירים מידי.
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]).
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]).
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
* ביאורים על שער היחוד לאדמו"ר האמצעי.
* רמ"ח אותיות - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.


==ניגוניו==
==ניגוניו==