חיים אשכנזי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]]
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת תשי"ח, על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו ב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] וגדל אצל סבו, רב קהילת חב"ד בתל אביב, הרב [[אליעזר קרסיק]]. הרב אכשנזי נכח בעת פטירת הרב קרסיק, ביום [[ה' בניסן]] [[תש"כ]]. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.


בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד ב'ישיבה קטנה' [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]], לאחר שסיים את לימודיו בישיבה קטנה, עבר ללמוד בישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. במהלך שהותו בכפר חב"ד, היה לומד ומשתמש את רבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי נסע לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. במהלך שהותו בכפר חב"ד, היה לומד ומשתמש את רבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי נסע לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].


בשנת [[תשל"ב]] נישא לרעייתו ברוריה (לבית שיינר). היה מהבחורים הראשונים שנסעו לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב משה אשכנזי, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם אפשר להמתין קרוב לשנה בין ה"ווראט" לחתונה של בנו. על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי א חידישע בחורים שאט נישט".}}. לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד.
בשנת [[תשל"ב]] נישא לרעייתו ברוריה (לבית שיינר). היה מהבחורים הראשונים שנסעו לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב משה אשכנזי, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם אפשר להמתין קרוב לשנה בין ה"ווראט" לחתונה של בנו. על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי א חידישע בחורים שאט נישט".}}. לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד.