חיים אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:36, 12 באוגוסט 2011

הרב חיים אשכנזי היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח.

קורות חייו

הרב אשכנזי בפעילות מטעם אגו"ח במשרדי הממשלה

הרב חיים נולד ביום כ"ג באייר שנת תש"ט לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת תשיח הגרה משפחת אשכנזי לעיר ריאו דה ז'נרו בברזיל על פי הוראת הרבי, שם למד בחדר שהקים אביו ליהודים הספורים בקהילה, בתחילת שנת תשכ חזר לבדו לארהק שם גדל בבית סביו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חבד בתל אביב ויור אגודת חסידי חבד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תות המרכזית בארץ הקודש, בשבת קודש ה' ניסן תשכ נפטר בפתאומיות הסבא הרב קרסיק כשבשעת פטירתו ישב לידו נכדו הרב אשכנזי והחזיק בו.

לאחר חזרתו מברזיל למד בחיידר חב"ד בלוד. בשנים תשכב - תשכד למד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. לישיבה גדולה שנים תשכה - תשכז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בשנים אלו אף זכה ללמוד בקביעות ולצקת מים על ידיו של הרב שניאור זלמן גרליק רבה הראשון של כפר חבד. כשכל בני כיתתו נסעו לשנת הקבוצה על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת תורת אמת ירושלים ורק לאחר מכן, לקראת חג הפסח שנת תשכ"ט, נסע לשנת הקבוצה ב-770 עד לחג הפסח שנת תש"ל. בתקופת שהותו ב-770 הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-‏770, הרב ישראל יצחק פיקרסקי^[1]. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת בירושלים.

בקייץ תשלב בא בקשרי השידוכין עם רעיתו ברורי'ה תחי' אשכנזי לבית שיינר, היה הבחור הראשון שנסע לתקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. כמו כן קיבל אישור מפורש מהרבי להאריך את זמן בין השידוכין לנישואין לכמעט שנה, שהרבי מתבטא עליו לאביו הוא ירא שמים ואפשר לסמוך עליו.

לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד, ובשנת תשלד החל כמגיד שיעור לגרסא בישיבת תומכי תמימים לוד לאט לאט השתלב בצוות הישיבה עד שהפך למשגיח ראשי ,וכחמש עשרה שנה במסירות שימש כמשגיח ראשי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים לוד, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת הלימודים תשמט עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת תשמא החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.

עד ג' בתמוז תשנ"ד נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות שמושתתות על יסודות על מה ששמע וראה מזקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.

בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי החל הרב חיים אשכנזי להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב, נוכחותו והתוועדויותיו הפיחו רוח חיים בקהילה, לאחר פטירת אימו בשנת תשסה עבר בקביעות לגור בתל אביב, אביו שראה את אהדת הקהילה אליו ביקש ממנו שלאחר מאה ועשרים שלו ימשיך את הרבנות בתל אביב ולהחזיר את תל אביב להיות תל אביב של מעלה.

רבנות בתל אביב

בכג טבת שנת תשס"ז, נפטר אביו הרב משה אשכנזי, שהיה רב קהילת חבד בתל אביב וחבר אגודת חסידי חבד בארץ הקודש חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש, תפקידים אותם קיבל בירושה מחמיו הרב אליעזר קרסיק על פי הוראת כק אדמור שליטא, סוגריים הרב משה אשכנזי היה בנו של הרב מאיר אשכנזי שהיה בעבר רב בחארבין ובשנחאי שבסין ולאחר מכן שימש כרב ב770 וחבר אגודת הרבנים. סגירת סוגריים. לאחר פטירת הרב משה אשכנזי הוכתר בנו הרב חיים כממלא מקומו וממשיך דרכו בשולשלת המפוארת וברבנות.

במעמד ההכתרה שהתקיים בחודש שבט תשס"ז השתתפו; הרב בועז סגל, גבאי בית הכנסת. הרב שלום בער בוטמן, משפיע בית הכנסת, שהודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת. אחיו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד. הרב יוסף שמואל גרליצקי, שליח הרבי בתל אביב. הרב יוסף יצחק וילשנסקי, שליח הרבי וראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת והרב יוסף גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב^[2].

בעקבות הכתרתו, עברה גם המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב אליעזר קרסיק. הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב ויחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של בית כנסת נחלת בנימין בתל אביב.

פטירתו

הרב אשכנזי נפטר בפתאומיות באור לי"ג בניסן שנת תש"ע, ב'בית אשכנזי' ברח' רוטשילד 82 בתל אביב, שעות אחדות לאחר שבת שכולה משיח התשיעית שהתקיימה ביישוב גבעת וואשינגטון לרגל י"א ניסון, בה נשא את המשא המרכזי. מסע ההלוויה יצא מביתו ברח' שד' רטשילד 82 ועבר דרך בית הכנסת חב"ד בתל אביב "נחלת בנימין" בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים בהר המנוחות בירושלים, שם מנוחתו כבוד^[3].

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח והם מתפרסמים מידי שבוע.

משפחתו

אחיו:

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
הרב נתן אשכנזי ע"ה, חזן ושו"ב, התגורר בכפר חב"ד.

גיסיו:

הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וחיפה.
הרב נחמן יוסף טברסקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה 770.

בניו:

הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה.
ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. נחלת הר חב"ד.
ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך בת"ת אור מנחם צפת.
הרב אליעזר אשכנזי, משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
הת' שניאור זלמן - 770.
הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת חנוך לנער דלתון.

חתניו:

הרב שלמה הלפרן - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד בתל אביב ורב האתר חב"ד בישראל.
הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים נתניה.
הרב אריה קדם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך עלון הגאולה מענין ועכשווי.
הרב מאיר טרגר - משגיח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב יצחק נחמן זקס - צפת.

קישורים חיצוניים

הרב חיים אשכנזי בפרקי זיכרונות מרתקים - ראיון שנערך עמו בשבועון בית משיח.
חוברת מאמרים שכתב בנושא 'רבי' - תשורה מחתונת ביתו, כ"ז בשבט תשע"א
שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא
שיעורים של הרב אשכנזי בספר המאמרים
שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי - חכמת התניא
"צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד
כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו

הערות שוליים

↑ במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
↑ מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב
↑ הלויית הרב חיים אשכנזי

[1] במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.

[2] מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב

[3] הלויית הרב חיים אשכנזי

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]]]
 הרב חיים נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת תשי''ח הגרה משפחת אשכנזי לעיר ריאו דה ז'נרו בברזיל על פי הוראת הרבי, שם למד בחדר שהקים אביו ליהודים הספורים בקהילה, בתחילת שנת תש''כ חזר לבדו לארה''ק שם גדל בבית סביו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב ויו''ר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תו''ת המרכזית בארץ הקודש, בשבת קודש ה' ניסן תש''כ נפטר בפתאומיות הסבא הרב קרסיק כשבשעת פטירתו ישב לידו נכדו הרב אשכנזי והחזיק בו.
 לאחר חזרתו מברזיל למד בחיידר חב"ד בלוד. בשנים תשכ''ב - תשכ''ד למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] שנים תשכ''ה - תשכ''ז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנים אלו אף זכה ללמוד בקביעות ולצקת מים על ידיו של הרב שניאור זלמן גרליק רבה הראשון של כפר חב''ד. כשכל בני כיתתו נסעו לשנת הקבוצה על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
-בקייץ תשל''ב בא בקשרי השידוכין עם רעיתו ברורי'ה תחי' אשכנזי לית שיינר, היה הבחור הראשון שנסע לתקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. כמו כן קיבל אישור מפורש מהרבי להאריך את זמן בין השידוכין לנישואין לכמעט שנה, שהרבי התבטא עליו לאביו ''הוא ירא שמים ואפשר לסמוך עליו''.
+בקייץ תשל''ב בא בקשרי השידוכין עם רעיתו ברורי'ה תחי' אשכנזי לבית שיינר, היה הבחור הראשון שנסע לתקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. כמו כן קיבל אישור מפורש מהרבי להאריך את זמן בין השידוכין לנישואין לכמעט שנה, שהרבי מתבטא עליו לאביו ''הוא ירא שמים ואפשר לסמוך עליו''.
-לאחר נישואיו שימש כחמש עשרה שנה במסירות כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת הלימודים תשמ''ט עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת תשמ''א החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
+לאחר נישואיו למד בכולל בעיר לוד, ובשנת תשל''ד החל כמגיד שיעור לגרסא בישיבת תומכי תמימים לוד לאט לאט השתלב בצוות הישיבה עד שהפך למשגיח ראשי ,וכחמש עשרה שנה במסירות שימש כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת הלימודים תשמ''ט עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת תשמ''א החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
-עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות על יסודות של זקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
+עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות שמושתתות על יסודות על מה ששמע וראה מזקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
-בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי החל הרב חיים אשכנזי להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב, נוכחותו והתוועדויותיו הפיחו רוח חיים בקהילה, לאחר פטירת אימו בשנת תשס''ה עבר בקביעות לגור בתל אביב, אביו שראה את אהדת הקהילה אליו ביקש ממנו שלאחר מאה ועשרים שלו ימשיך את הרבנות בתל אביב ולהחזיר את תל אביב ל''תל אביב של מעלה''.
+בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי החל הרב חיים אשכנזי להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב, נוכחותו והתוועדויותיו הפיחו רוח חיים בקהילה, לאחר פטירת אימו בשנת תשס''ה עבר בקביעות לגור בתל אביב, אביו שראה את אהדת הקהילה אליו ביקש ממנו שלאחר מאה ועשרים שלו ימשיך את הרבנות בתל אביב ולהחזיר את תל אביב להיות ''תל אביב של מעלה''.
 ==רבנות בתל אביב==
-בכ''ג [[טבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב וחבר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש, תפקידים אותם קיבל בירושה מחמיו הרב אליעזר קרסיק על פי הוראת כ''ק אדמו''ר שליט''א, סוגריים הרב משה אשכנזי היה בנו של הרב מאיר אשכנזי שהיה בעבר רב בחארבין ובשנחאי שבסין ולאחר מכן שימש כרב ב770 וחבר אגודת הרבנים. סגירת סוגריים. לאחר פטירת הרב משה אשכנזי הוכתר בנו כממלא מקומו וממשיך דרכו בשולשלת המפוארת וברבנות.  במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל, גבאי בית הכנסת. הרב שלום בער בוטמן, משפיע בית הכנסת, שהודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת. אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]], ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.
+בכ''ג [[טבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב וחבר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש, תפקידים אותם קיבל בירושה מחמיו הרב אליעזר קרסיק על פי הוראת כ''ק אדמו''ר שליט''א, סוגריים הרב משה אשכנזי היה בנו של הרב מאיר אשכנזי שהיה בעבר רב בחארבין ובשנחאי שבסין ולאחר מכן שימש כרב ב770 וחבר אגודת הרבנים. סגירת סוגריים. לאחר פטירת הרב משה אשכנזי הוכתר בנו הרב חיים כממלא מקומו וממשיך דרכו בשולשלת המפוארת וברבנות.
+במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל, גבאי בית הכנסת. הרב שלום בער בוטמן, משפיע בית הכנסת, שהודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת. אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]], ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.
-בעקבות הכתרתו, עברה המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]].
+בעקבות הכתרתו, עברה גם המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]].
 הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב ויחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]] בתל אביב.