מרדכי שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בשנת [[תער"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.
-בשנת ‏‏[[תרצ"ג]] ביקר בפעם הראשונה ב[[ארץ הקודש]], וב[[תרצ"ט]] לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] החליט  להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר [[ק"ש]] ו[[וידוי]], בבוקר [[כ"ט ניסן]] [[תשל"ט]] ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
+בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ובשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון [[תל אביב]] ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].
+ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק'.
 היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם ‏[[אדמו"ר הריי"צ]], ובמהלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ב[[רוסיה]], ואף על כך התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.