|
|
| שורה 26: |
שורה 26: |
| בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל. | | בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל. |
|
| |
|
| '''נפטר''' - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]. | | *'''נפטר''' - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]. |
| | |
| == חיבורים שכתב וערך ==
| |
| הרב הילביץ חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']]. זכה ב[[פרס הרב קוק]] לשנת תשי"ב.
| |
| | |
| הוא היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
| |
| | |
| בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, "ללשונות הרמב"ם", ובו ביאורים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים בעולם התורני, ורבנים כגון רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מלובביץ' והרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שיגרו מכתבי ברכה והערות על הספר. מ[[עיריית תל אביב]] קיבל הרב הילביץ את [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] מקורית על ספרו זה בשנת [[תשי"ב]].
| |
| | |
| את סדרת הספרים '''חקרי זמנים''', העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה, החל להוציא בשנת [[תשל"ז]].
| |
| | |
| בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שורשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב [[צבי הירש אשכנזי]].
| |
|
| |
|
| ==משפחתו== | | ==משפחתו== |