ישראל אריה לייב שניאורסון – הבדלי גרסאות

ביוגרפיה: עריכה
שורה 5: שורה 5:


[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] ויש אומרים שנולד ב[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]].}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות לימוד יוצאי דופן. הוא היה מתמיד גדול, עמקן ובעל זכרון מעולה.
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] ויש אומרים שנולד ב[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]].}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.  
בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים [[הלכה|הלכתיים]], ב[[נגלה]] ו[[חסידות]]{{מקור}}.


בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] באמצעות דרכון על שם מרדכי גורארי והתיישב ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]].
בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].


כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.


בברלין, שינה ישראל אריה לייב את שמו ל"מרק גורארי", ובעקבותיו של אחיו, הרבי נרשם באוניברסיטה של ברלין. היה תלמיד שם בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ג]] (1931-33).
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי וגיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג את המסמכים במשרדי השלטון הנאצי.
 
בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים.


ב[[ארץ ישראל]] התיישב ב[[תל אביב]]. שם עבד בספרייה המקומית. לאחר מכן הוא פתח חנות בגדים, בנחלת בנימין 3 בתל אביב. ב[[ל' באב]], יום א' ד[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרצ"ט]] נשא ל[[אשה]] את מרת גניה.  
ב[[ארץ ישראל]] התיישב ב[[תל אביב]]. שם עבד בספרייה המקומית. לאחר מכן הוא פתח חנות בגדים, בנחלת בנימין 3 בתל אביב. ב[[ל' באב]], יום א' ד[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרצ"ט]] נשא ל[[אשה]] את מרת גניה.