ליקוטי אמרים - פרק ו': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←סיכום) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
*[[שלוש קליפות הטמאות]] | *[[שלוש קליפות הטמאות]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]|הבא=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |
גרסה מ־12:45, 1 במאי 2014
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
הקדמה
פרק ו' של ספר התניא עוסק בעשר הספירות של הנפש הבהמית הנקראים בשם עשר כתרין דמסאבותא. וכן מבואר שני הדרגות השונות שיש בקליפות: קליפת נוגה ושלוש הקליפות הטמאות.
טקסט
פרק ו | ||
---|---|---|
פרק ו והנה זה לעומת זה עשה אלהים כי כמו שנפש האלהית כלולה מעשר ספירות קדושות ומתלבשת בשלשה לבושים קדושים כך הנפש דסטרא אחרא מקליפות נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא שהן שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודות רעים הנזכרים לעיל ושכל המולידן הנחלק לשלש שהן חכמה בינה ודעת מקור המדות כי המדות הן לפי ערך השכל כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם. וכן מתכעס ומתקצף מדברים קטנים וכן בהתפארות ושאר מדות ועשר בחינות אלו הטמאות כשאדם מחשב בהן או מדבר או עושה הרי מחשבתו שבמוחו ודבורו שבפיו וכח המעשיי שבידיו ושאר איבריו נקראים לבושי מסאבו לעשר בחינות אלו הטמאות שמתלבשות בהן בשעת מעשה או דבור או מחשבה והן הם כל המעשים אשר נעשים תחת השמש אשר הכל הבל ורעות רוח וכמו שנאמר בזהר בשלח שהן תבירו דרוחא כו' וכן כל הדבורים וכל המחשבות אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו שזהו פירוש לשון סטרא אחרא פירוש צד אחר שאינו צד הקדושה וצד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתברך בין בפועל ממש כמלאכים עליונים בין בכח ככל איש ישראל למטה שבכחו להיות בטל ממש לגבי הקב"ה במסירת נפשו על קדושת ה'. ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרויה כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם אבל כל מה שאינו בטל אצלו יתברך אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו אינו מקבל חיות מקדושתו של הקב"ה מבחינת פנימית הקדושה ומהותה ועצמותה בכבודה ובעצמה אלא מבחינת אחוריים שיורדים ממדרגה למדרגה רבבות מדרגות בהשתלשלות העולמות דרך עלה ועלול וצמצומים רבים עד שנתמעט כל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שיכול להתצמצם ולהתלבש בבחינת גלות תוך אותו דבר הנפרד להחיותו ולקיימו מאין ליש שלא יחזור להיות אין ואפס כבתחלה מקודם שנברא ולכן נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וסטרא אחרא ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו כמו שנאמר בעץ חיים שער מ"ב סוף פ"ד*:
|
סיכום
כוחות הנפש של סטרא אחרא הם לעומת כוחות הנפש של הנפש האלוקית. כמו שלנפש האלוקית יש עשרה כוחות - מוחין ומידות - ושלושה לבושים, כן יש לנפש הבהמית עשר כתרין דמסאבותא, שבע מידת הבאות מארבעה יסודות רעים ושלוש מוחין ררעים, וכן לבושים רעים.
כל מעשה דיבור ומחשבה אשר "אינו לה' הוא", לא רק שהוא רע אלא גם לא טוב, הרי הוא שורשו מלבושים הרעים הנ"ל.
זו גם משמעות המושג סטרא אחרא - "צד אחר", כל מה שאינו לצד הקדושה, שייך לצד האחר.
בקליפות עצמם ישנם ב' מדריגות - המדרגה התחתונה היא שלוש קליפות הטמאות שאין בהם טוב וכלל ומהם נמשכות נפשות וגופי אומות העולם, דברים אסורים ומחשבה דיבור ומעשה של שס"ה מצוות לא תעשה.
צילום דפוס התניא
מושגים יסודיים
הקודם: פרק ה' |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ז' |