הריני מקבל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[אדמו"ר הזקן]] הורה לומר את המילים: {{ציטוטון|הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך}} לפני ה[[תפילה]].
+[[אדמו"ר הזקן]] הורה לומר את המילים: {{ציטוטון|הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך}} לפני ה[[תפילה]]. ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: וא מסביר: זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה”א להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל.
-מספר טעמים יש להנהגה זו:
-== בזכותה תקובל תפלת המתפלל ==
-[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך. זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה”א להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל.
 == טעמה של אמירה בדיבור דווקא ==
-[[הרבי]] מקשה, מדוע צריכה להיות אמירה בפה (”לומר”) ולא מספיקה קבלת המצוה ע”י מחשבה וכוונה בלב.
+[[הרבי]] מקשה, מדוע צריכה להיות אמירה בפה, ולא מספיקה קבלת ה[[מצווה]] על ידי [[מחשבה]] וכוונה ב[[לב]]. ובפרט שהאמירה ב[[דיבור ]]יכולה לבלבל להתרכזות ולכוונה של האדם, כי עליו להתרכז לבטא באותיות בדיבור{{הערה|ובפרט ש”לומר” משמע, שאחר יכול לשמוע}}, ולהתחשב בתנאי ה[[מקום]] וה[[זמן]].
-ובפרט שהאמירה בדיבור יכולה לבלבל להתרכזות ולכוונה של האדם, כי עליו להתרכז לבטא באותיות בדיבור (ובפרט ש”לומר” משמע, שאחר יכול לשמוע), ולהתחשב בתנאי המקום והזמן.
-אעפ”כ כותב אדמו"ר הזקן בסידורו ש”נכון לומר כו’”, ובסידור השוה לכל נפש, שכל יהודי, מגדול שבגדולים עד לקטן שבקטנים, יאמר זאת דוקא בפה!
-מסביר הרבי, כי מצד הנשמות דבני ישראל, קיים איחוד תמידי בין משנה לנשמות אחרות, רק ש”הגופים מחולקים” - כפי שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף גשמי ישנם חילוקים בין יהודי אחד לחבירו... וזהו (גם) ענינה של המצוה ד”ואהבת לרעך כמוך”. שגם כמו שבני ישראל מחולקים (מצד הגופים שלהם), יאהב האחד את השני “כמוך” (ע”י שמגלה מן הכח אל הפועל את האחדות).
+מסביר הרבי, כי מצד ה[[נשמה|נשמות]] דבני ישראל, קיים איחוד תמידי בין כל נשמה לשאר הנשמות, רק ש”ה[[גוף|גופים]] מחולקים” - כפי שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף גשמי ישנם חילוקים בין יהודי אחד לחבירו... וזהו (גם) ענינה של המצוה ד”ואהבת לרעך כמוך”. שגם כמו שבני ישראל מחולקים (מצד הגופים שלהם), יאהב האחד את השני “כמוך”, על ידי שמגלה מן הכח אל הפועל את האחדות.
-על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם דאהבת ישראל הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, ע”י אברי הגוף - אותיות הדיבור שהנפש מדברת בה’ מוצאות הפה, עד בעשי’ בפועל ע”י הידים (”היד המחלקת צדקה”), או שאר אברי הגוף{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] תש”נ ח”א ע’ 214}}
+על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם ד[[אהבת ישראל]] הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, ע”י אברי הגוף - אותיות הדיבור שהנפש מדברת בה’ מוצאות הפה, עד בעשיה בפועל ע"י הידים - "היד המחלקת צדקה", או שאר אברי הגוף{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] תש”נ ח”א ע’ 214}}
 ==תענוג עליון==
-[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר, כי כשלאבא יש הרבה ילדים, הרי עיקר התענוג שלו הוא כשרואה שכולם הם באחדות ואוהבים אחד את השני. תפילה היא הרי בקשת צרכיו, הן צרכים גשמיים והן צרכים רוחניים, הנה לפני הבקשה צריכים לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים, ולכן קבעו לקבל מצות עשה של אהבת ישראל לפני התפילה דוקא{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] ה’ש”ת ע’ 157}}.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר, כי כשלאבא יש הרבה ילדים, הרי עיקר ה[[תענוג]] שלו הוא כשרואה שכולם הם ב[[אחדות]] ו[[אהבה|אוהבים]] אחד את השני. תפילה היא הרי בקשת צרכיו, הן צרכים גשמיים והן צרכים רוחניים, הנה לפני הבקשה צריכים לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים, ולכן קבעו לקבל מצות עשה של אהבת ישראל לפני התפילה דוקא{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] ה’ש"ת ע’ 157}}.
 בפרי עץ חיים מובא גם הסבר נוסף לדבר: {{הערה|שער עולם העשיה פ”א}} "קודם שיתחיל להתפלל בתפלת שחרית צריך לקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוון לאהוב כל איש ישראל כנפשו. דהעבודה הוא לעלות בשליבות ב[[תפלה]] מדרגא לדרגא לבחינת ומדריגת [[שמע ישראל]], והעבודה בפועל בכל היום בחינת ומדריגת ואהבת, הנה ההקדמה לזה הוא מצות ואהבת לרעך כמוך, להיות דב[[קדושה]] הוא ביטול ו[[אחדות]]"{{הערה|[[ספר המאמרים]] תרנ”ט ע’ ריא .}}