מקווה חב"ד – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
שלום (שיחה | תרומות)
שורה 50: שורה 50:


== התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים ==
== התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים ==
במס' מקוואות <REF>פ"ו מ"א.</REF> כתוב: {{ציטוטון|"עוקת המערה אין מטבילין בה אא"כ הייתה נקובה כשפ"ה. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא"}}.
במשנה כתוב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}.


ושיטת ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו הר"ב והתויו"ט, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפ"ה, ועל זה מפרש ר"י שאין זה אלא כשהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כ"כ עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת.  וכך פסק הרמב"ם <REF>פ"ח מהל' מקוואות ה"ד.</REF>, וכן פסק המחבר ב[[שו"ע]] <REF>[[יו"ד]] סי' רא סעי' נט.</REF>.
שיטת ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת.  וכך פסק הרמב"ם <REF>פ"ח מהל' מקוואות ה"ד.</REF>, וכן פסק המחבר ב[[שו"ע]] <REF>[[יו"ד]] סי' רא סעי' נט.</REF>.


הרי לנו פשטא דמת' דמים ע"ג מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמלהיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה ע"ג מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן.  
הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן.  


ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז"ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת נקוב בתחתיתו נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כרמב"ם שהעוקה והמערה הן זו ע"ג זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, וא"כ מדובר ממש במקוה ע"ג מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, וע"ז שנינו במשנה שאם יש נקב כשפ"ה, אפילו אם אין בעוקה מ, מטבילין בתוכה.  
ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז"ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב"ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה.  


וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות <REF>פ"ג מ"א – הביאו [[הבית יוסף]] סי' רא.</REF> דמביא תוספתא דקתני: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו ע"ג זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים ג"ל לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו גשאובים לעליונה ומשם ירדו גלתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן געצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דא"א שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכר"מ דאמר בספדחגיגה מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, א"נ אפילו כר"י וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן".
וכן יש להביא ראיה מדברי הר"ש במס' מקוואות <REF>פרק ג' משנה א' – הביאו [[הבית יוסף]] סי' רא.</REF> שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר"ש שמדובר בבריכות שבכ"א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין  שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, "לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[רבי מאיר]] דאמר בסוף פד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן".


ובשו"ת הרא"ש <REF>כלל לא אות ב.</REF> מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה ע"ג זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן <REF>עי"ש באריכות ההסבר</REF>.  
ובשו"ת הרא"ש <REF>כלל לא אות ב.</REF> מביא דברי הר"ש, ומבאר שהר"ש מבאר המשנה כר"מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו"ע - שהמקוואות סמוכים זה ע"ג זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן <REF>עי"ש באריכות ההסבר</REF>.