מגילת אסתר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי " |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת. | ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת. | ||
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא | נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"<REF> ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] ח"ב עמ' 166.</REF>. | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||