מסכת פסחים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}
דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}
=== ביאורים נוספים ===
=== ביאורים נוספים ===
*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת ר"מ וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 189 (עמ' 201)]
*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת רבי מאיר וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 189 (עמ' 201)]


*'''כח א.''' חמץ לאחר הפסח, מחלוקת ר"מ ור"ש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=168 שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)]  
*'''כח א.''' חמץ לאחר הפסח, מחלוקת [[רבי מאיר]] ו[[רבי שמעון]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=168 שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)]  


*'''מד א.''' רש"י ד"ה היכי אמרינן "ותלינן לקולא בעוון מיתה". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות ח"ז עמ' 71 (עמ' 83)]
*'''מד א.''' רש"י ד"ה היכי אמרינן "ותלינן לקולא בעוון מיתה". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות ח"ז עמ' 71 (עמ' 83)]
שורה 44: שורה 44:
*'''צה א.''' הראשון טעון [[הלל]] באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=253 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסה (עמ' 253)]
*'''צה א.''' הראשון טעון [[הלל]] באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=253 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסה (עמ' 253)]


*'''צה ב.''' אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא"א הלל.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)]
*'''צה ב.''' אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)]


*'''קט א.''' חייב אדם [[שמחה|לשמח]] בניו ובני ביתו ברגל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=75 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 63 (עמ' 75)]
*'''קט א.''' חייב אדם [[שמחה|לשמח]] בניו ובני ביתו ברגל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=75 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 63 (עמ' 75)]

גרסה מ־18:04, 1 במאי 2011

שחיטת הפסח בעזרה

מסכת פסחים כוללת 10 פרקים, 120 דפים.

נושא המסכת הוא חג הפסח; ביעור חמץ, דיני ערב פסח, שחיטת קרבן פסח וצלייתו, מצוות מצה, וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מהמסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד במחזור של שמונה שנים, והיא הנלמדת בשנה זו.

ביאורי הרבי

עצתו של רבי יהודה

במסכת[1] מסופר אודות גוי שאמר לרבי יהודה בן בתירא שהוא עולה מדי שנה לירושלים ואוכל קרבן פסח, ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל קרבן פסח חייב מיתה.

תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירותים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.

על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?

ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל[2]

פסח שני

ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי פסח שני הוא למעשה חיוב נפרד על כל יהודי מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אע"פ שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.

דברים אלו מבוססים על פי שיטת הרוגוצ'ובי, שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.[3]

ביאורים נוספים

ביאורי נשיאי חב"ד

הערות שוליים

  1. ↑ פסחים ג, ב.
  2. ↑ שיחות קודש תש"ל ח"ב.
  3. ↑ שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רס.
מסכתות הש"ס
סדר זרעים ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_פסחים&oldid=102805"