לוח השנה העברי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
פירוש הדבר: שחלוקת הזמן דשנה שייכת לחמה, שבמשך שנה החמה הולכת וסובבת עד שחוזרת למקומה הראשון, ואז חוזרת וסובבת עוד הפעם כו', ולכן נקראת שנה מלשון משנה (שאותו הדבר חוזר ונשנה עוד הפעם), אבל מחודש לחודש לא נשתנה מאומה בהילוכה.  
פירוש הדבר: שחלוקת הזמן דשנה שייכת לחמה, שבמשך שנה החמה הולכת וסובבת עד שחוזרת למקומה הראשון, ואז חוזרת וסובבת עוד הפעם כו', ולכן נקראת שנה מלשון משנה (שאותו הדבר חוזר ונשנה עוד הפעם), אבל מחודש לחודש לא נשתנה מאומה בהילוכה.  


== חודש ==
==חודש==
 
החודש היהודי הוא סיבוב הירח סביב כדור הארץ. בשנה ישנם שנים עשר חודשים ובשנה מעוברת מתווסף חודש נוסף. מספר הימים בחודש נע בין עשרים ותשע לשלושים יום.
 
בנ"י טרם יציאתם ממצרים נצטוו למנות את החודשים ולקדשם מידי חודש בחודשו.
 
===סיבוב המולד===
סיבובו המלא של הירח סביב כל כדור הארץ נמשך עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות וארבעים וארבע דקות. אך מכיוון שאין אנו מונים חצאי ימים, לכן ישנם חודשים בני עשרים ותשע יום  וחודשים בני שלושים יום לסירוגין.
 
חודש בן עשרים ותשע יום נקרא חודש חסר  וחודש בן שלושים יום נקרא חודש מלא, החודשים [[טבת]], [[אדר]] (וב[[שנה מעוברת]] [[אדר ב']]), [[אייר]], [[תמוז]] ו[[אלול]] תמיד חסרים. ו[[תשרי]], [[שבט]], [[אדר א']], [[ניסן]], [[סיוון]] ו[[מנחם אב]] תמיד מלאים. אך חודש [[מר חשון]] וחודש [[כסלו]] פעמים מלאים ופעמים חסרים.
 
כאשר גם חשוון וגם כסליו מלאים השנה מכונה "שנה מלאה", וכאשר שניהם חסרים מכונה השנה "חסרה", וכאשר אחד מלא והשני חסר נקראת השנה "כסדרה".
 
===מהותו של החודש===
 
מראה צורת הלבנה בתחילת החודש הוא קטן ובמהלך ה-15 ימים הראשונים לחודש הוא מתמלא ונשלם, ובמהלך ה - 15 יום השניים של החודש הולך הירח ומתכסה עד שביום האחרון לחודש אינו נראה כלל.
 
כיסוי והעלם הירח בחציה השני של החודש אינו חסרון, כי אם כן לכאורה התאריך החל מט"ו לחודש היה אמור לרדת לי"ד, י"ג וכו', אלא אדרבה כיסוי הירח בחצי השני נמשל להתקרבות התלמיד אל רבו, גם אם התלמיד עצמו משמש כרב לתלמידים בהגיעו לרבו הוא מתבטל ואינו מורגש, כך גם הירח שמעצמו אין לו אור כלל אלא מקבל מהשמש ומחזיר את האור לעולם, בחצי החודש הראשון הוא מתרחק ממקורו - השמש ולכן הוא יותר נראה, ואילו בחצי השני הוא מתקרב לשמש ולכן אינו נראה אך כמובן שאין זה חסרון אלא אדרבה מעלה.
 
===יום הט"ו לחודש===
 
אמצע החודש, יום הט"ו בו מכונה יום שבו '''קיימא סיהרא באשלמותא''' ביום זה מאיר הירח בשיא תוקפו האפשרית, ומסמל את שלימות ה[[אור]], ה[[גילוי]] וה[[טוב]].
סדר ה[[דורות]] מתחלק ונרמז לפי תהליך סיבוב ה[[ירח]], 15 הדורות שמ[[אברהם אבינו]] הם כנגד החצי הראשון של החודש בו הגילוי עולך וגובר, ושיא הגילוי היה בזמן [[שלמה המלך]], אשר נרמז ליום הט"ו בחודש, ואכן בתקופת שלמה לא היו ל[[עם ישראל]] מלחמות, ו[[מלכות ישראל]] היתה איתנה וחזקה, לאחר מכן ירדו עם ישראל לגלות שזה נמשל לחצי השני של החודש, ו[[הגאולה]] האמיתית והשלימה הינה מולד הלבנה מחדש.
 


חלוקת הזמן דחודש שייכת ללבנה, שהילוכה עד שובה אל הנקודה הראשונה הוא במשך חודש, אבל משנה לשנה לא נשתנה מאומה בהילוכה.<REF>[[הרבי]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/58/393&search=%D7%94%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90 תשל"א]</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה מ־16:08, 12 באפריל 2015

שנה היא מנין של שנ"ה - 355, שכן שנה רגילה היא 355 או 354 ימים, לפי מנין השנים אותם אנו מונים - כמנין ימות הלבנה.

שנה לפי ימות החמה, כאשר הגוים סופרים, היא 365 ימים.

הסיבה לכך שבני ישראל סופרים ללבנה היא מפני שהם משולים ללבנה, והם עתידים להתחדש כמותה.

האבן עזרא אמר: אין ללבנה שנה כלל כאשר אין לשמש חודש כלל.

פירוש הדבר: שחלוקת הזמן דשנה שייכת לחמה, שבמשך שנה החמה הולכת וסובבת עד שחוזרת למקומה הראשון, ואז חוזרת וסובבת עוד הפעם כו', ולכן נקראת שנה מלשון משנה (שאותו הדבר חוזר ונשנה עוד הפעם), אבל מחודש לחודש לא נשתנה מאומה בהילוכה.

חודש

החודש היהודי הוא סיבוב הירח סביב כדור הארץ. בשנה ישנם שנים עשר חודשים ובשנה מעוברת מתווסף חודש נוסף. מספר הימים בחודש נע בין עשרים ותשע לשלושים יום.

בנ"י טרם יציאתם ממצרים נצטוו למנות את החודשים ולקדשם מידי חודש בחודשו.

סיבוב המולד

סיבובו המלא של הירח סביב כל כדור הארץ נמשך עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות וארבעים וארבע דקות. אך מכיוון שאין אנו מונים חצאי ימים, לכן ישנם חודשים בני עשרים ותשע יום וחודשים בני שלושים יום לסירוגין.

חודש בן עשרים ותשע יום נקרא חודש חסר וחודש בן שלושים יום נקרא חודש מלא, החודשים טבת, אדר (ובשנה מעוברת אדר ב'), אייר, תמוז ואלול תמיד חסרים. ותשרי, שבט, אדר א', ניסן, סיוון ומנחם אב תמיד מלאים. אך חודש מר חשון וחודש כסלו פעמים מלאים ופעמים חסרים.

כאשר גם חשוון וגם כסליו מלאים השנה מכונה "שנה מלאה", וכאשר שניהם חסרים מכונה השנה "חסרה", וכאשר אחד מלא והשני חסר נקראת השנה "כסדרה".

מהותו של החודש

מראה צורת הלבנה בתחילת החודש הוא קטן ובמהלך ה-15 ימים הראשונים לחודש הוא מתמלא ונשלם, ובמהלך ה - 15 יום השניים של החודש הולך הירח ומתכסה עד שביום האחרון לחודש אינו נראה כלל.

כיסוי והעלם הירח בחציה השני של החודש אינו חסרון, כי אם כן לכאורה התאריך החל מט"ו לחודש היה אמור לרדת לי"ד, י"ג וכו', אלא אדרבה כיסוי הירח בחצי השני נמשל להתקרבות התלמיד אל רבו, גם אם התלמיד עצמו משמש כרב לתלמידים בהגיעו לרבו הוא מתבטל ואינו מורגש, כך גם הירח שמעצמו אין לו אור כלל אלא מקבל מהשמש ומחזיר את האור לעולם, בחצי החודש הראשון הוא מתרחק ממקורו - השמש ולכן הוא יותר נראה, ואילו בחצי השני הוא מתקרב לשמש ולכן אינו נראה אך כמובן שאין זה חסרון אלא אדרבה מעלה.

יום הט"ו לחודש

אמצע החודש, יום הט"ו בו מכונה יום שבו קיימא סיהרא באשלמותא ביום זה מאיר הירח בשיא תוקפו האפשרית, ומסמל את שלימות האור, הגילוי והטוב. סדר הדורות מתחלק ונרמז לפי תהליך סיבוב הירח, 15 הדורות שמאברהם אבינו הם כנגד החצי הראשון של החודש בו הגילוי עולך וגובר, ושיא הגילוי היה בזמן שלמה המלך, אשר נרמז ליום הט"ו בחודש, ואכן בתקופת שלמה לא היו לעם ישראל מלחמות, ומלכות ישראל היתה איתנה וחזקה, לאחר מכן ירדו עם ישראל לגלות שזה נמשל לחצי השני של החודש, והגאולה האמיתית והשלימה הינה מולד הלבנה מחדש.


הערות שוליים