אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון.
[[קובץ: כינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב[[770]]]]
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג.


== מקור השם ==
== מקור השם ==
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).


== מנהגי חב"ד ==
== הלכות ומנהגי חב"ד ביום==
בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, פוסק אדה"ז (סי' תכט סע' י"ז) שיש להרבות בסעודה ביום זה, וכן הוא מנהג חב"ד.
**אין צמים ואין אומרים תחנון.
*פוסק אדה"ז יש להרבות בסעודה ביום זה[[הערת שוליים [[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}, וכן הוא מנהג חב"ד.
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי.
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי.
{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־06:02, 1 ביוני 2011

כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב770

איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.

מקור השם

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).

הלכות ומנהגי חב"ד ביום

    • אין צמים ואין אומרים תחנון.
  • פוסק אדה"ז יש להרבות בסעודה ביום זה[[הערת שוליים שולחן ערוך סימן תכט סעיף י"ז}}, וכן הוא מנהג חב"ד.

כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים הכינוס תורה ע"פ הוראת הרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים