שינויים

ה[[ניגון]] '''ארבע בבות''' (או "ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]") הוא הניגון היסודי והראשי של [[|חסיד|חסידי חב"ד]] אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] , אך שיכללו לאחר היותו "[[רבי]]". יש בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחני]] נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: ביום אחרון של הג' רגלים, פורים, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חתונה וכדומה.

אומר יש בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[אדמו"ר הריי"צרוחניות|רוחני]] בשיחה: "כשמנגנים את הניגון ב[[התעוררות]] [[פנימי]] זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"נעלה.

חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: ביום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], [[חופה]] וכדומה. אומר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים". ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות [[רוחני]]יםרוחניים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]] שכל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת מ[[שם הוי']].