שינויים

תנו [[תנאים|רבנן]]... דרש [[רבי עקיבא]] בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר [[שירה]], וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את [[הלל]]{{הערת שוליים|להוציאן ידי חובתן. [[רש"י]].}} והן עונין אחריו ראשי פרקים{{הערת שוליים|הללוי'.}}, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. רבי אלי עזר אליעזר בנו של [[ר' יוסי הגלילי]] אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה. רבי נחמי' נחמיה אומר כסופר הפורס על [[קריאת שמע |שמע]] בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו{{הערת שוליים|וקורין כולן יחד, וכך שרתה רוח הקודש על כולם6 כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה". [[רש"י]].}}.

הרבי מסביר שכולם מודים שמשה התחיל באמירת השירה לפני בנ"י, וכמובן מלשון הכתוב "אז ישיר [[משה ]] ובני ישראל", שהקדימו למשה בפני עצמו, והפלוגתא היא באופן המשך השירה על ידי בני ישראל, דלדעת רבי עקיבא אמירת כל השירה היתה על ידי משה בלבד, ובנ"י ובני ישראל רק ענו "אשירה לה'"; לדעת רבי אליעזר גם בנ"י אמרו כל השירה, אבל לאחרי ובדרך "מענה" לאמירת משה; ואילו לדעת ר' נחמי' משה רבינו רק התחיל את אמירת השירה, אבל אח"כ אמרו "כולן יחד" את כל השירה כולה. ===שורש המחלוקת===שורש המחלוקת היא בפירוש תיבת "לאמר" שבכתוב{{הערת שוליים|"אז ישיר גו' לאמר", וכמבואר בגמ' שם "במאי קמיפלגי — רב עקיבא סבר לאמר אמילתא קמייתא ור"א בנו של רבי יוסי הגליל סבר לאמר אכל מילתא ומילתא ורבי נחמיה סבר ויאמרו — דאמור כולהו בהדי הדדי, לאמר — דפתח משה ברישא".}} ויש להבין, מהי סברת מחלקותם בפירוש פסוק זה? ועוד, דמזה גופא שהכתוב משמיענו בתיבת "לאמר" אופן אמירת השירה מה אמר משה ומה אמרו ישראל, משמע שיש בזה נפקא מינה באמירת השירה ותוכנה — וצריך להבין, למאי נפק"מ בתוכן אמירת השירה, כיצד ובאיזה אופן משלשת אופנים הנ"ל אמרו השירה?===טעמו של רבי נחמיה===במיוחד צריך ביאור בדעת רבי נחמיה שמשה רק פתח לבני ישראל, אבל אחר כך אמרו השירה "כולן יחד" — מהו ענינה של "פתיחה" זו על ידי משה רבינו? לדעת רבי עקיבא או לדעת רבי אליעזר, יש לומר בפשטות, כי בני ישראל לא ידעו מעצמם את נוסח השירה, ולכן היו צריכים לענות אחרי משה8 (אם רק "אשירה לה'", או שענו אחריו כל דברי השירה);

שורש המחלוקת היא בפירוש תיבת אבל לדעת רבי נחמיה ש"לאמרשרתה [[רוח הקודש]] על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה", הרי לא היה צורך לכאורה ל"פתיחת" שבכתובמשה כדי שידעו את דברי השירה ולכ אורה כן מוכרח לומר לפי הדרשות{{הערת שוליים|1הובאו בהמשך הגמ' שם.}} שגם העוללים ויונקים אמרו שירה, ועוד זאת, "אז ישיר גו' לאמרשאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה"., שבהם לא שייך לומר שידעו לכוון את השירה על ידי ששמעו אותה ממשה, אלא שזהו על פי רוח הקודש ששרתה עליהם (וכמבואר בגמ' שם , שאמירת השירה שלהם היתה תוצאה מראיית השכינה, כי "במאי קמיפלגי ראו את השכינה. . ואמרו כו' כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראו")] — רומהו התוכן והמטרה בהפתיחה על ידי משה? ===אחדות ישראל על ידי הנשיא===מסביר הרבי: "ע סבר אז ישיר גו' אשירה לה' ויאמרו לאמר אמילתא קמייתא ור"א בנו של ריה"ג סבר לאמר אכל מילתא ומילתא ורמפרש ה[[אור החיים]] "נ סבר ויאמרו — דאמור כולהו בהדי הדדי, לאמר אשירה — דפתח משה ברישא".}} ויש להבין, מהי סברת מחלקותם בפירוש פסוק פי' שאמרו זה? ועוד, דמזה גופא שהכתוב משמיענו בתיבת "לזה לאמר" אופן אמירת השירה מה אמר משה ומה אמרו ישראל, משמע שיש בזה נפקפי' שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד13 כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה"מ באמירת השירה ותוכנה — וצריך להבין, למאי נפק"מ ב תוכן אמירת השירה, כיצד ובאיזה אופן משלשת אופנים הנ"ל אמרו השירה?.

במיוחד צריך ביאור בדעת ר' נחמי' שמשה רק פתח לבנ"יזאת אומרת, אבל אח"כ אמרו שאמירת השירה היתה באופן מיוחד במינו, שכל ישראל אמרוה בהשתוות, כאיש אחד ממש, "כולן יחדבלא. . השתנות והפרדה" — מהו ענינה של . וע"פתיחהפ מחז" זו על ידי משה רבינו? לדעת רבי עקיבא או לדעת רבי אליעזר , יל הנ"ל בפשטותשגם עוללים ויונקים, ואפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה, נמצא, כי בנ"י לא ידעו מעצמם את נוסח שבאמירת השירההיה מצב של אחדות גמורה, ולכן היו צריכים לענות אחרי משה8 (אם רק בלי שום "אשירה לה'השתנות והפרדה", או שענו אחריו כל דברי השירה);בין הגדול שב גדולים והקטן שבקטנים, עד העוברים שבמעי אמן.

אבל לדעת ר"נ ש"שרתה רוח הקודש ובזה יש לבאר זה שלכולי עלמא היתה אמירת השירה של בני ישראל בהקדמת פתיחת משה — כי [[אחדות]] מוחלטת כזו, שכל ישראל יהיו כאיש אחד, מהגדולים ועד הקטנים, כולל עוברים שבמעי אמן, יכולה לבוא אך ורק על כולם וכוונו יחד ידי משה רבינו. והביאור בזה: היות שמשה רבינו הוא ראש הדור ונשיא הדור, לכן הרי הוא כולל את השירה ככתבהכל הדור כאחד, ובלשון [[רש"י]]{{הערת שוליים|[[פרשת חוקת]] כא, הרי לא היה צורך לכאורה לכא.}} "פתיחתמשה הוא ישראל וישראל הם משה. . שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל" משה כדי שידעו את דברי השירה ולכ אורה כן מוכרח לומר לפי הדרשות. ואחדות זו דישראל כפי שהם כלולים במשה) הריהי באופן שלמעלה מהת חלקות, כי ה[[נשיא]]{{הערת שוליים|1הובאו בהמשך הגמ' שםכשמו.}} שגם העוללים ויונקים אמרו שירהמנושא ומובדל מן העם, ועוד זאת"משכמו ומעלה גבוה מכל העם", ולכן, האחדות דישראל כפי שהם כלולים בו היא באופן שלמעלה מהת חלקות, אנשים [[נשים]] ו[[ילד|טף]] בשווה, ע"ד "שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירההשוה ומשוה קטן וגדול". ולכן, שבהם לא שייך לומר שידעו לכוון את השירה על ידי ששמעו אותה ממשהשפתח משה רבינו את שירת בנ"י, אלא שזהו שאמירת השירה שלהם באה על פי רוח הקודש ששרתה עליהם (וכמבואר בגמ' שם ידו ובכוחו, ה"ז פעל שאמירת השירה שלהם היתה תוצאה מראיית השכינהע"י "כל הדור" תהיה בהשתוות גמורה{{הערת שוליים|כפי שהם כלולים במשה.}}, כאיש אחד, כי "ראו את השכינהבלא. . ואמרו כו' כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראוהשתנות והפרדה").{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:תנאים]] — ומהו התוכן והמטרה בהפתיחה על ידי משה12?