שינויים

בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{דרוש מקור}} והוא כשהם אף כתב כותבים על כך לרבי תוך ציון הנזקים שזה נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד ב[[הפצת היהדות]]{{הערה|כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא}} וכבר . בשעתו נטען שבעקבות כך הורה שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צאח_לסניפים_ל%22ג_בעומר_נ%22א.png צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]}} ושבעקבות זאת כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח{{הערה|וכפי שכתב הרבי באותם ימים לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שרצה לפרסם בעיתונו ('ישראל שלנו') כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "'''בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחבת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן'''".}}. פעולותיו פעולות אלו עוררו את זעמם של רבים מהבחורים הבחורים ב-[[770]] וכשהגיע ל770 לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים דחפו אותו מעט בביזיוןביזוהו. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו באלימות ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר , או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו עד היום כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את פרסום הפעילות להפצת [[בשורת הגאולה]] ופרסום [[הרבי כמלך המשיח]].

לאחר ג' תמוז בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר [[באתי לגני]] שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, לא שייך להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא', יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש{{בנאום ב-770 כחודש אחרי ג' תמוז, בראיון לשבועון [[בית משיח]] ועוד}}. בשנת [[תשנ"ה]] חתם על יזם פסק הדין הקובע דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על בהוצאות לאור השונות של [[תורת הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}.