שינויים
אין תקציר עריכה
{{הערה| אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שלח. - בהערה שם שנכתבה ע"י מערכת קה"ת כתוב: "זהר תורה: בין "הסכמות ומכתבי תודה" שבתחלתו נדפס אישור ממזכירו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על קבלת הספר". אמנם אין ללמוד מכך שאדמור"י חב"ד הסכימו עם שיטתו של עורך ה"זהר תורה", וכשם שהרבי עודד את האדמור"ים מאשלג להדפיס את ספריהם, למרות שיטתם ודרכם השונה (ראו לקמן), וכדרכו לעודד כל דבר שבקדושה ושל הפצת פנימיות התורה, כך גם אין ללמוד מאישור זה על קבלת ה"זהר תורה" כהסכמה לשיטת עורכו ולדרכו בקבלה.}}
פירוש מפורסם לזוהר הוא פירוש "הסולם" של המקובל והאדמו"ר הרב יהודה לייב אשלג שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר את פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך. ביאורים אלה נכתבו לפי שיטתו של הרב אשלג. בנוסף כתב הרב אשלג גם הקדמה לזוהר ופתיחה לחכמת הקבלה, שגם הן נכתבו פי שיטתו ונדפסו כהקדמה לפירושו.
הרבי כותב אודות פירוש "הסולם": "ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות." {{הערה|[אגרות קודש, כרך יא, איגרת ג'תרסג.}}
(וראו לקמן על ביקורי אדמור"י אשלג אצל הרבי(וראו גם הערה ). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר "מתוק מדבש" של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.
== רבותינו נשיאינו וספר הזוהר ==