8,187
עריכות
שינויים
←תולדות חיים
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]].
==תולדות חיים==
{{להשלים|מועתק מויקיפדיה}}[[קובץ:בית רמב"ן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית הרמב"ן בעיר העתיקה של ז'ירונה]]רמב"ן נולד ב[[ז'ירונה|גירונה]], [[קטלוניה]], שבצפון מזרח [[ספרד]] המודרנית, בערך בשנת [[1194]]. שמו הרשמי ב[[קטלאנית]] בונאשטרוג דה פורטה. Bonastruc ça Porta, {{ביאור| בונאשטרוג פירושו מזל טוב, ופורטה פירושו שער וזאת מפני שהיה גר בשער השכונה היהודית.}} ועם זאת ב[[ספרדית]] הוא קרוי כמו ברוב [[שפות רומאניות|השפות הלטיניות]] "Nahmánides"- נחמנידס - "הנחמני" ביוונית. בצעירותו למד מפי רבי [[יהודה בר יקר]] מתלמידי [[הריצב"א]] מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד בעל ההשגות]] ובהמשך למד אצל הריצב"א,] [[פעמים]] 91}} וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת. כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי [[יונה גירונדי]] ושלח מדברי תורתו לרבי [[יחיאל מפריז]] ועוד.{{הערה|דרשה לראש השנה}} הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל ב[[ימי הביניים]]. גם בתקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] של גדולי ה[[ראשונים]], אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה. הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - [[פרשני המקרא|פרשנות מקרא]], וה[[תלמוד]], [[קבלה]] ו[[שירה]], הרמב"ן זכור כאחד מ[[הוגה דעות|הוגי הדעות]] של ה[[יהדות]]. תלמידיו ה[[רשב"א]] ורבי [[יצחק דמן עכו]] העידו שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה| רבי [[יצחק דמן עכו]] בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות ה[[רשב"א]] ח"א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד [[דוד מרגלית]]: "[https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/ חכמי ישראל כרופאים]" עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם "מאמר השלשול ל[[אבן רשד]] שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן" בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, "רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני" [[תרביץ]] יח, תש"ז, עמ' 144 - 194}} עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה {{הערה| בראשית לא לה}}, לגבי איסור מאכלות אסורות {{הערה| ויקרא יא יג}} לגבי נגע הצרעת {{הערה| ויקרא יג ג}} ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.{{הערה|ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, "תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי"ג והי"ד" ירושלים 2004}} [[קובץ:Ramban1.jpg|ממוזער|חידושי הרמב"ן למסכת גיטין]][[חותם|חותמו]] האישי של רמב"ן התגלה בשנת [[1972]] על ידי אורי טהון ב[[תל כיסון]], בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" [[תרביץ]] סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.}}
==בתורת רבותינו נשיאנו==
[[הרבי]] מבאר שתקופותו של [[הרמב"ן]] הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }}