292
עריכות
שינויים
כל דבר בפסקא שלו, (המנהג ימין על שמאל מצויין כמה פעם בערך, מחקתי חלק)
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים ב[[שבת קודש]].
[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]אף [[הרבי שליט"א]] נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת [[תש"נ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, אך היה נוהג ללבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג ללבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים{{מקור|}}. הרבי אף הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, וזאת בעקבות מאמרו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מסביר את מעלתו של המשי ע"פ [[חסידות]].
==מנהגי חב"ד==
ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}.
[[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם [[קיטל]], תחתיו ניתן להבחין בסירטוק]]
ב[[ישיבת תומכי תמימיםיום כיפור]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוקשבו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. נוהגים לשים גם סירטוק אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק מולבש ומוסתר על ידי הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא רק מיום הכי ב[[נישואיםיום כיפור]] ואילךבני ישראל נדמים למלאכים, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם ולכן לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור קיטל לבן - כדי להדמות ל[[מקיףמלאך|אור המקיףמלאכים]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[שהם לבנים. כמו כן ב[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואיםחתונה|נישאוחתונות]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים ובמיוחד ב[[טליתחופה]] ונוהגים מאות רבות של [[גרטלאנ"ש]]}}להתלבש בקיטל ובסירטוק שלבש הרבי, ובסיום החופה מחזירים את הקיטל והסירטוק לבעליו.
===זמנים שבהם לובשים את הסירטוק===
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.
*'''יומי דפגרא''' כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף [[הרבי שליט"א]] נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול.
==מבנה הסירטוק==
דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה|רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}.
לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם בכובע ב[[כובע]] נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.
==סוגי סירטוקים==