שינויים

על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית. מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] ים חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב. אב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המחוייב בפדייה בנוסח: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר".

הכהן שואל אותו: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ בְכוֹרְךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי דִמֵחַיַיבְתָּ לִתֵּן לִי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?" [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?].

האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה חֲמִשָּה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].

לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]].