שינויים

==ילדותויתולדות חיים==

נולד ביום ב[[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[מלאט]] שב[[פולין]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. בהיותו ילד צעיר פרצה מלחמת העולם הראשונהאז הראשונה, ברח יחד עם משפחתו עד שהגיעו לעיירה [[פטרובסק]], שם סבלו מעוני והתפרנסו מהעזרה שקיבלו מארגון הג'וינט.

באותם ימים הגיעו מאימת קבוצות של פורעים לעיירות, בזזו והרגו כל מי שנקרה בדרכם. מובן שהקורבנות המרכזיים היו יהודים. מאימת הפורעים ברחה המשפחה לעיירה קטנה בשם [[גראדישץ]] הסמוכה לליד [[קרמנצ'וג]]. גם שם הם לא נחו על זירי השלווה בשל הפחד מהכנופיות. בני המשפחה, ובהם מיילך הצעיר, סבלו מרעב כבד וממחלות מדבקות. לאחר שנות סבל אחדות עברה המשפחה לעיירה סמוכה בשם [[קרילוב]]. עיירה זו היתה סמוכה מאוד ל[[קרעמנצ'וג]], ורק נהר הדנייפר הפריד ביניהם.

לאחר שוך הקרבות, ביקשו אביו של הרב קפלן ומשפחתו לחזור ל[[פולין]] יחד עם הפליטים הרבים שהגיעו ממדינה זורצה לעלות לארץ ישראל, אלא שהדבר לא יצא לפועל. הרב קפלן ביקש אפוא את נפשו אך לבסוף הורה לו אדמו"ר הריי"צ שלא לעלות לארץ הקודש, אולם דרך זו היתה כבר חסומה על ידי הקומוניסטים שכבר אסרו את היציאה מרוסיה. למרות זאת לא התייאש הרב קפלן מהגשמת איוויו. יום אחד שמע על אפשרות לנסוע לישראל דרך העיר באקו שבאזרביג'ן הרחוקה. הוא החליט אפוא להגיע לבאקו עם כל בני משפחתו ומשם להבריח את מעבר הגבולהסתובב וקיבל משרות רבנות בעיירות שונות, עד חזרתו לקירילוב.

המשפחה יצאה לדרך ארוכהבהגעת הרב קפלן לגיל ישיבה. בתחילה עברו דרך יקטרינוסלבאביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, ומשם לאחר נסיעה ארוכה הגיעו לשכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת [[החפץ חיים]] שבראדין, או ישיבת [[רוסטובתומכי תמימים]]. בעיר זו התעכב משך שבועות אחדיםלבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: "ללמוד תורה יכולים גם בבית, כיון שלא היה בידו די כסף להמשך הנסיעהאבל כדי לקבל קורטוב של [[יראת שמים]] צריך לנסוע לליובאוויטש".

הרב קפלן שהכיר את חב"ד, החליט להיכנס ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ולשאול את דעתו הק' האם להמשיך בנסיעה בדרך לארץ הקודש. [[אדמו"ר הריי"צ]] ענה בשלילה, בנמקו את סברתו בכך שאנשים כמותו, רבנים ומגידי שיעורים, צריכים להישאר ברוסיה כדי להחזיק את היהדות.  הרב קפלן שמע את דבריו של אדמו"ר הריי"צ, אך עם זאת היה עז חפצו לעלות לארץ הקודש ולמרות בקשת הרבי, ביקש להמשיך בנסיעה. הוא נסע אפוא לתחנת הרכבת ברוסטוב והמתין שם יום שלם. כאשר עמד בתור לקניית כרטיס נסיעה וכבר היה קרוב לקופאי, נכנסה לתחנה רכבת מבאקו. יהודי מבאקו שהגיע ברכבת זו, ראהו עומד בתור לקניית כרטיס. הוא ניגש אליו מיד ומשך בשרוולו ולחש לו בשקט: "מה אתה עושה? אתה מסכן את כל המשפחה שלך!" הוא סיפר כי כל יהודי שמגיע לבאקו, נאסר מיד, לאחר שנודע לשלטונות על אזרחים שבורחים לחוץ לארץ דרך באקו.  משפחת קפלן נותרה אפוא ברוסיה כפי שהורה להם אדמו"ר הריי"צ.  לאחר ימים אחדים נסעה המשפחה בחזרה אל העיר קרילוב, בה התגוררו קודם לכן. כאשר שבו לקרילוב, התברר כי תושבי המקום כבר מינו רב אחר במקומו של הרב קפלן. כדי שלא לעורר מחלוקת, עזבה משפחת קפלן את העיר מיד לאחר הגיעם.  בין כה וכה קיווה הרב קפלן להבריח את הגבול והפעם לפולין, אולם בדרך לגבול נודע לו כי דרך ההברחה רווית סכנות. בד בבד הוצע לרב קפלן לקבל מישרת רב בעיירה סקרודנה. התוכנית התבטלה אפוא, והמשפחה התיישבה בעיירה סקרודנה כאשר אבי המשפחה מתמנה לרב. מסיבות שונות עבר כעבור זמן קצר לכהן ברבנות בעיירה נארנסק, ומשם אל העיירה קסברוב. מיני אז כונה הרב מקסברוב. שנה לאחר מכן חזר הרב קפלן למשרתו בעיירה קרילוב.  מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת [[החפץ חיים]] שבראדין, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: "ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של [[יראת שמים]] צריך לנסוע לליובאוויטש".  הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ונבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו. ==בתומכי תמימים==

אביו, שהכיר בחולשתו הגופנית של בנו, שב לראות מצבו, והחליט להחזיר את בנו הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע הרופא כי הנער היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם ואיבחן ואבחן כי על הנער להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת.

הלימוד ביער לא סיפק את הנער הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג, והוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו, אולם התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בקרמנצ'וג, בו הוא התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו לקראת החורף הוא מבקש שהנער יחזור לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן הסדר 'ימים'{{הערה|באותם ימים היה הנוהג שבחוריהישיבה שבחורי הישיבה היו אוכלים בכל יום בבית תושב אחר בעיר}} במקום מכובד.

מיקטרינוסלב המשיך ר' מיילך בנדודיו לגרוזיה הרחוקה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה.

זמן מה לאחר מכן, נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לתורכיה לטורקיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. לאחר שסוכם על תנאי העברה, התכוננו התמימים ללילה הגורלי.  כמה ימים לפני חג הפסח תרצ"ג, התאספו בעיר באטום שבגרוזיה עשרים ושלושה יהודים שהגיעו מכל רחבי גרוזיה ואוזבקיסטן. כמה מהם היו תמימים. עיר זו היתה רחוקה מהגבול עם טורקיה מרחק של עשרה קילומטרים בלבד.  בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי [[המשטרה החשאית]] סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי. ==במאסר==

בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. הרב [[שמואל קוסוביצקי]], דודו של ר' מיילך, שהתגורר בלונדון, סיפר על המקרה לעיתונאים בלונדון, ובעקבות זאת החלה העיתונות בעולם לרעוש על העוול שנעשה לקבוצת אזרחים תמימים שביקשו לצאת את ברית המועצות, ואנשיה נעצרו על ידי פרובוקטור מושתל.  בד בבד התבקש ראש [[המשטרה החשאית]] על ידי אישים יהודיים מרחבי העולם להביא לשחרורם של האסירים. בסופו של דבר ההשתדלות עשתה פרי, לא מעט בזכות החסיד הנודע ר' [[יצחק הורוביץ]], שבנו, היה בין האסירים.

ר' מיילך קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות, מתוך [[מסירות נפש]] אמיתית.

"למזלו" זקנו עוד היה קצר למדי, כך שאנשי [[המשטרה החשאית]] שהגיעו לעיתים למקומות הלימוד, לא שיערו כי הוא אשר מלמד את התמימים. התלמידים, שבעצמם כבר היו מזוקנים, טענו כי הם לומדים לבד, דבר שלא היווה עבירה.

בשנת [[תרצ"ז]] נכנס ר' מיילך בברית ה[[נישואין|נשא]] עם את מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב רבתי.  ==מלחמת העולם השניה==

ביום שני [[כ"ד במר-חשוון בחשוון]] נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל [[מנחה]] בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. ר' מיילך נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. ונפטר.

*חתנו, הרב [[משה צבי יודלביץ]] (נשוי לביתו טובה).