שינויים

במשך השנים היו יוצאים לאור גיליונות ”בית חיינו“ חיינו" מפרי עטם של תלמידי התמימים השוהים בחצרות קודשנו. אך היות וגיליונות אלו היו מופקים ע“י ע"י בחורים צעירים, הוצאתם לאור לא הייתה בקביעות מספקת ומידת תפוצתם הייתה קטנה ולא משמעותית. בהוצאה לאור של גיליונות ”בית חיינו“ חיינו" הייתה בעיה, שכדי שגיליון יביא את אירוע בית חיינו בטהרתם ולאמיתתם מן החובה שייכתב ע“י ע"י תלמידי התמימים דווקא. כאשר האחראיים על ההוצאה לאור הינם בחורים צעירים - היקף ההפצה קטן וההוצאה לאור אינה בקביעות. בעיה זאת באה אל פתרונה בתחילת חודש [[אב]] [[תשמ“טתשמ"ט]], אז החל שבועון ’בית חיינו‘ לצאת לאור עולם. באותם ימים שימש הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר כאיש חינוך במוסדות ’אור שמחה‘ שב[[כפר חב“דחב"ד]]. ר‘ יצחק שעסק בחינוכם של קבוצה מילדי המוסד הרגיש את החסר שקיים בכך שאין מידע עדכני וחי על הנעשה במחיצתו של הרבי. בהבינו כי חלק מרכזי מהחינוך החב“די החב"די שיש להעניק הוא הקשר עם הרבי, החליט לפנות אל גיסו ששהה באותם ימים בחצרות קודשנו. הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], גיסו של ר‘ יצחק, זכה ללמוד בחצר הרבי ולהמנות על תלמידי קבוצה [[תשמ“חתשמ"ח]]. גם לאחר שנת הקבוצה נשאר ללמוד בחצרות קודשנו. בקיץ [[תשמ“טתשמ"ט]] קיבל ר‘ ברוך פניה מגיסו בעניין. התכנון המקורי של ר‘ יצחק היה שהרב כהנא יאזין ל‘קו החם‘ שהפעיל ר‘ [[מנחם מאיר בלאו]] ובו דיווח בקצרה על פרטים שונים מהנעשה ב‘בית חיינו‘, יעלה את הדברים על גבי הכתב, וישלחם בפקס לכפר חב“דחב"ד. הרב כהנא שמע את הרעיון והציע לשדרגו: הוא בעצמו כותב יומנים פרטיים מבית חיינו, וחלקים מתוכם הוא ישלח אל ר‘ יצחק. כך נוצר השילוב של יומן בית חיינו שנכתב ונערך ע“י ע"י תלמידי התמימים מחד - ושהופיע מני אז בקביעות ובהיקף הפצה גדול מאידך. יומנים אלו שמראשיתם היו מיועדים לתלמידי ’[[אור שמחה]]‘, תפסו עד מהרה תאוצה ובכל מקום ביקשו לקבל את הגיליון ואת יומני ’בית חיינו‘. מאז החלו לצאת גיליונות ’בית חיינו‘ בדפוס בצורה מסודרת כשהם פועלים התעוררות עצומה בין אנ“ש אנ"ש והתמימים בחיזוק ההתקשרות אל הרבי באופן מיוחד. הגיליון הראשון של שבועון ’בית חיינו‘ שהופיע בדפוס היה תיאור של הנעשה והנשמע אצל הרבי בימים הראשונים של חודש [[מנחם אב]] [[תשמ“טתשמ"ט]]. הגיליון הסתכם בדף מודפס משני צידיו ומעוצב בעיצוב מינימאלי, שפירט את ה‘תנועות צדיק‘ של הרבי מהימים האחרונים. תוכנן כי הגיליון ייצא לאור פעמיים בשבוע. בהשגחה פרטית, בהתוועדות השבת של אותו השבוע – [[שבת חזון]] תשמ“ט תשמ"ט - אירע מאורע יוצא דופן. בעת חלוקת המשקה בסיום ההתוועדות, ניגש אחד הבחורים לקבל משקה, והכריז שהרבי הוא מלך המשיח.

{{ציטוט|תוכן=”האחרון ניגש א‘ מהתמימים ובחיל ורעדה החל לומר, ”בשם כל ישראל זה משיח צדקנו“ צדקנו" ותוך כדי כך שהצביע על הרבי בידו. הרבי הביט בו בשעת מעשה והלה המשיך ”. . וההתוועדות תהיה בירושלים“בירושלים". הבחור עשה זאת ברצינות. הרבי לא הגיב זה במיוחד ואח“כ ואח"כ החל ’והריקותי‘“’והריקותי‘"|מרכאות=כן}}

מאורע זה תפס מקום מרכזי בדף השער של הגיליון הראשון. לאחר הדפסת הגיליון נקלע הרב כהנא למבוכה. מצד אחד צאתו לאור של הגיליון היוותה בשורה משמחת שראוי לדווח עליה לרבי, אולם מאידך - הדפסת דברים שכאלו באותם הימים הייתה נחשבת למעשה של ’שפיצ‘קייט‘ מיוחד, והוא חשש ממענה שאינו חיובי מהרבי. למעשה, עקב כך לא הוכנס אל הרבי גיליון אותו השבוע, ורק מגיליון זה והלאה החל הרב כהנא להכניס מידי שבוע את הגליון השבועי אל הרבי דרך המזכירות{{הערה|הרב כהנא מספר, כי לאחר שמסר את הגיליון השני למזכיר הרב גרונר ע“הע"ה, על מנת שיכניסו אל הקודש פנימה, שאלו הריל“ג הריל"ג מה עם הגיליון הראשון, אך הוא התחמק מתשובה על כך...}}. במשך השנים, כששבועון ’בית חיינו‘ הפך לשופר משמעותי להפצת בשורת הגאולה וכותרותיו זעקו אודות בשורת הגאולה ומציאות המשיח שבדור, התברר למפרע שהיה הרבה מן הסמליות בכך שהגיליון הראשון פתח בתיאורמאורע שכזה.

החל מגיליון מספר 2 ואילך היה מכניס [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]] באופן קבוע עותק אחד של הגיליון אל הרבי דרך המזכירות. ”בית חיינו“ חיינו" הוכנס מידי שבוע אל הקודש כפי שהוא, ללא ציון כלשהו על דבר המוציאים לאור, וללא בקשת ברכה וכדו'.

ככל שחלף הזמן הגיליון גדל והתפתח, כמות העותקים גדלה והפצתו בין קהילות [[אנ"ש]] ברחבי ה[[ארץ ישראל|ארץ]] הלכה וגדלה. לגליון נערכה מתיחת פנים והוא עוצב בעיצוב גרפי משופר. דברים אלו גרמו לתפיחת ההוצאות לממדים גדולים. ר‘ [[יצחק ברנדלר]] שנטל על עצמו את הדפסת והפצת ה“בית חיינו“ ה"בית חיינו" בפועל, והדאגה למימונו, חזה בעיניים כלות ברשימת ההוצאות הגדלה והולכת, והחל לחשוב על הפסקת ההוצאה לאור. ככל שנקף הזמן וההוצאות גדלו, גמר אומר בדעתו להפסיק בהדפסת הגיליון. במהלך שיחה טלפונית שערך עם גיסו שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] באותם ימים שיתף אותו בחובות והקשיים הקיימים, אולם מבלי ליידעו על התוכנית המתגבשת להפסקת ההוצאה לאור. [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]], ששמע על הקשיים, החליט שזהו הזמן לכתוב ל[[הרבי|רבי]] לראשונה על העומדים מאחורי הוצאת הגיליון, ולבקש את ברכת הרבי להצלחה. הוא כתב את הדברים על פתק אותו הכניס דרך המזכירות, כשהוא מציין את ההתעוררות הגדולה שהעלון "בית חיינו" פעל בקרב ה[[תמים|תמימים]] ו[[אנ"ש]]. בפתק שכתב הוא אל [[הרבי]], לא צויין כלל אודות הקשיים בהוצאות. על פתק זה לא יצא מענה מהרבי, אולם כעבור ימים מספר - ובקשר עם הכנסת גיליון מס' 17 דרך ה[[מזכירות הרבי|מזכירות]] (כבכל שבוע), זכתה המערכת ונתקבל מענה מ[[הרבי]]. המענה שניתן ביום [[י"ט כסלו]]{{הערה|על פי הדיווח על המענה ב"בית חיינו" מספר גליונות אח"כ. בספר 'שנת ניסים בבית חיינו' של ר' [[זלמן הרצל]] מופיע המענה ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]]}} נכתב על גבי הגיליון עצמו וזה לשון הרבי:

{{ציטוט|תוכן='''נתקבל ות“ח ות"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט הרי זה משובח וכו‘. אזכיר על הציון'''}}

גילוי [[רוח הקודש]] מפעים זה גנז לחלוטין את תוכנית הסגירה. החלטתו הנחושה של הרב ברנדלר הייתה, שאם הרבי באתעדל“ע באתעדל"ע מורה ש“בטח ש"בטח ימשיכו בזה“ בזה" - שום מכשול גשמי בעולם לא יוכל לעצור את הוצאת הגיליון. וכך הווה, למרות הקשיים והחובות הרבים שהמשיכו ללוותאת ”בית חיינו“ חיינו" בכל שנות קיומו. חלקו השני של המענה - ”כל המפרט הרי זה משובח וכו‘“ וכו‘" היכה אז גלים בין אנ“שאנ"ש, בהתחשב בעובדה שכל מטרתו של שבועון ”בית חיינו“ חיינו" הייתה תיעוד הנהגותיו הק‘ של הרבי. היה זה מענה מסעיר במיוחד שלימד את כולם פרק בהתקשרות הנדרשת לכ“ק אדמו“ר שליט“אלכ"ק אדמו"ר שליט"א, המתבטאת גם במעקב אחר כל תנועת קודשו. הד לכך שהתשובה עשתה בזמנו רעש ניתן למצוא במכתבו של התמים נחמיה וילהלם לא‘ מידידיו באה“ק באה"ק שנכתב ימים ספורים לאחר צאת המענה ובו כותב: ”את התשובה למערכת בית חיינו כנראה שמעת, ”נת‘ ת“ח ת"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט ה“ז ה"ז משובח וכו‘ אזעה“צ“אזעה"צ"."

החל מעת קבלת מענה זה, נפתחה תקופה חדשה בעידודים שהעניק הרבי לשבועון בית חיינו. גם בשנתיים הבאות - בהם יצא העלון לאור - יזכה הוא בשפע של עידודים וברכות{{הערה|יצויין כי בכמה הזדמנויות הוכנסו אל הקודש פנימה על פי בקשת המזכיר שני עותקים מדבר בו התעניין הרבי. דוגמא משלהי שנה זו - תש“נתש"נ: בי“ז בי"ז מנחם אב תש“נ תש"נ ניגש הריל“ג הריל"ג לר‘ יוסף יצחק קייזן, שתלה את הילקוט שמעוני הידוע על כתלי 770 ,וסיפר לו כי הרבי התעניין מי הוא התולה, והורה להוסיף את המשך המדרש ”שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא וכו‘“וכו‘". הריל“ג הריל"ג ביקש ממנו להכניס אליו אח“כ אח"כ שני עותקים מהנ“למהנ"ל}}.

המענה הבא של הרבי ל“בית חיינו“ ל"בית חיינו" לא איחר להגיע. מספר ימים בלבד לאחר מכן - ב[[כ“א כ"א כסלו]] [[תש“נתש"נ]] יצא מענה נוסף למערכת:

על ייחסו הנדיר והמיוחד של הרבי לעיתון. בשבועות הראשונים של חודש [[טבת]] [[תש“נתש"נ]] מוציא הרבי את המענה הבא למערכת ”בית חיינו“ חיינו" שנראה כ‘המשך‘ לקודמו: