פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,451 בתים ,  04:51, 1 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]
'''מוצאי [[יום הכיפורים]]''' הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].
==תפילת ערבית==
אודות מנהג השליח שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם כתב [[הרבי ]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[מגבעת קנייטש|כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}.
בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א}}.
גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}.
[[אדמו"ר הרש"ב ]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצרי יום הכיפורים ואת השירים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה לרבי מלך המשיח{{הערה|המלך במסיבו ב לט, קפב}}.
==גוט יום טוב==
==לימוד תורה==
במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו מאמרים בזמן זה (חלקם במהלך הסעודה) והיה להם קביעות בלימוד מיוחד במהלך הלילה. אדמו"ר המהר"ש מידי שנה היה נכנס ללמוד עם אדמו"ר הצמח צדק, חסידות קבלה ונגלה. סדר זה של לימוד מסר [[הרב המגיד]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ראה בארוכה באוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם}}.
 
[[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}.
==התעסקות בעניין הסוכה==
במוצאי יום הכיפורים מתעסקים, או על כל פנים מדברים, בדבר עשיית הסוכה{{הערה|ספר המנהגים}}. הטעמים שנאמרו במנהג זה שהוא כדי לצאת ממצוה אל מצווה{{הערה|רמ"א תרכד בסופו}}, וכן מצד מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה{{הערה|רמ"א תרכה. אדמו"ר הזקן בשולחנו הביא רק טעם זה}}. בערוץ השולחן כתב שמי שאינו עושה במוצאי יום הכיפורים ילמד קצת ממסכת סוכה או מדיני סוכה ויתחיל לעשותה למחר.
 
הרבי אמר בשיחה אף שהרמ"א מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מייד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{על פי שיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמור הריי"צ]] אמר בעניין זה שאולי יש לקבוע מסמר אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}.
 
==ראו גם==
*[[בשם השם]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/in-focus/534398/ תיעוד מיוחד: הרבי בצאת יום הכיפורים] {{אינפו}}*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2323991 מה עושים במוצאי יום כיפור] באתר בית חב"ד
{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
10,391

עריכות