פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].
בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחות, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק {{הערה|כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה}}{{דרוש מקור|לכלל הסיפור ובמיוחד לטענה ש"אריכות ימים אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא לפחות של 90 שנה"}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהילים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] [[תרכ"ו]] אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".
בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.
הציור המקורי התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן בערל לוין {{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.
==משפחתו ותלמידיו==