פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3 בתים ,  06:56, 24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
בשנת [[תשי"ט]] שלח לרבי את ספרו, וקיבל תגובה חמה מ[[הרבי]] על ספרו.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&hilite=c89b5152-a240-453e-bea3-d277ba8c27f5&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1 אגרות קודש תשי"ט]}} בספריו הוא מזכיר את [[הרבי]] בכבוד ובהערצה.
בשנת {{הערה|1= להלן מתוך רשימה פרטית, שנכתבה לצורך דיווח לרבי:על-ידי הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]], מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] לעיר-הקודש [[ירושלים]] ת"ו (כנראה ב[[תשל"ו]]).}} תשל"ו היה כינוס של שמונת אלפים נפשות בירושלים. מספר משלוחי הרבי, רצו לעורר שיאמרו בכנס את [[י"ב הפסוקים]]. הם הלכו אל הראב"ד הרב וייס, בבוקר, והסבירו את סיבת בואם, והראו לו את רשימת הי"ב פסוקים. ושאל: הרי זה בכל יום. השבנו שכנראה מדברי [[הרבי]] הפסוקים והמאמרים האלו מסוגלים בייחוד להשבית אוייב ומתנקם. אמר הרב וויס לקרוא לר' [[משה וובר]] ודיבר אתו בייחוד. והורה להרא"מ ברייטשטיין - ספרא דדיינא - והעניין סודר. אמרו [[תהלים]], [[סליחות]], אבינו מלכנו, [[הפסוקים]], אחינו וכו'".{{הערה|1=עד כאן מרשימת הרב פבזנר.}}
באותה הזדמנות סיפר רבי [[משה וובר]] לגאב"ד, ש[[הרבי]] הזכיר את ה'מנחת יצחק' כו' ב[[התוועדות]] {{הערה|1=ראה [[שיחות קודש]] [[תשל"ה]] כרך א' עמ' 913.}}. הוא קרא לשליחים שביקרו אצלו, ושאל אודות מה זה היה.
בשנת [[תשל"ג]] שלח רבי יצחק יעקב מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה. בתוך הדברים כותב: ואשריו ואשרי דורו {{הערה|1=עיין [[עירובין]] יג ע"ב ד"ה נווה. (מתוך המכתב)}} בפעולותיו הנשגבות והשפעתו הגדולה מרדת רבים באר שחת ולהכניסם תחת כנפי ה[[שכינה]] בכל מקומות מפוזריהם, כה יוסיף ה' וכה יתן לכ"ת אמיץ כח ושנות חיים טובים ארוכים להאיר עיני הרבים באהבת תורה וחסידות ויר"ש עד ביאת גואל צדק".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}}
== לקריאה נוספת ==
[[שמן ששון מחבריך]]