שינויים

הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]),ממיקימי ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכירדמות וסמל לחינוך מקצועי, ומאנשי קהילת מחשובי חסידי חב"ד בעירבארץ הקודש.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].

מברק במברק מיוחד של 3 מילים ספורות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אישר את סגירת קיבלו ברכה לסגירת השידוך.תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו קיבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא הרה"צ רבי יעקב אלתר, מכהן המכהן היום כהאדמוככ"ק האדמו"ר מגורשליט"א.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים שמור אצל צאצאיו, שלאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואי הצאצאים.

עד לשנותיו האחרונות שימש לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: , לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

כיון ששורש משפחת אביו וסבו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצסולובייצ'יק, ועל פי הוראה של הרבי אליו באגרת קודש המשיך כל השנים לתחזק את הקשר המיוחד הזה.במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים. בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר נלב"ע ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, גדולי רבני ומשפיעי חב"ד בעיר, ואלפים מלמידיו מתלמידיו ותלמידותיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, שם קבע מקום מושבו ללימוד ולתפילה במשך שבעה עשורים, הגיע הגאון רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר בהתרגשות עזה קדיש אחר מיטת ידידו הגאון החסיד, יחדיו ליבנו סוגיות עמוקות בש"ס ופוסקים, ובתורת הרמב"ם במשך השנים.

*רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים(נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)

*בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת 'תורת אמת', וממקימי ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים*בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים