1,518
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.
קו המידה מודד ומגביל את התפשטות אור אין סוף כדי שיוכלו להיות נאצלות ממנו עשר ספירות מוגבלות. כלומר, מכיוון ש"אור-אין-סוף" כשמו כן הוא "אין-סוף", הרי גם האור הנמשך ממנו הוא אין סוף, בלי גבול ותכלית כלל. ולכן אי אפשר שיאצלו ממנו עשר ספירות מחולקות ושונות זו מזו אלא אם כן "משהו" יגביל את התפשטותו. כי בלא קו המדה אזי כשהייתה נאצלת מדת החכמה הייתה נמשכת בבחינת אין סוף ממש, ולא היה אפשרי שיאצל מידה אחרת למטה ממנה כי לא הייתה פוסקת כלל, ועל דרך זה הוא בכל המידות. קו המידה מודד ונותן גבול לא רק לספירות, אלא לכל סדר ההשתלשלות הן בכלל והן בפרט – החל מכללות הרצון (במה יהיה התלבשות והמשכת הרצון ובמה לא), ועד לפרטים ולפרטי פרטים של התלבשות האורות בכלים - איך וכמה יהיה האור, וכמה יהיה הכלי שיתלבש בו האור. וכן שייך עניין זה לבירורים כמה אורות החוזרים מהבירורים יתעלו למעלה בשרשם ב[[מוחא סתימאה]] וכמה יצא לחוץ בבחינת[[שערות]]{{הערה|אוה"ת שלח תצג-ה, ביאורי זהר א}}. ==השורש הראשון למידת הגבורהמקומו בספירות==
על אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}.
==המשכתה למוחא סתימאה==