פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

לימוד עניני בית הבחירה (עריכה)

גרסה מ־15:47, 6 ביולי 2018

נוספו 2,788 בתים ,  15:47, 6 ביולי 2018
הרחבה
{{תקנות הרבי}}
'''לימוד עניני בית הבחירה''' היא אחת מתקנות תקנה של [[הרבי]], במסגרתה מוסיפים לעסוק בלימוד עניני [[בית המקדש]] במהלך שלושת השבועות של ימי '[[בין המצרים]]' מתוך מטרה , במטרה לעסוק ברוחניות בבנין הביתברוחניות, דבר המזרז את בנייתו בפועל בגשמיות. הרבי הסביר את תוכנה של התקנה על יסוד המדרש המתאר דו-שיח בין הקב"ה ו[[יחזקאל הנביא]], שבו ביקש הקב"ה מיחזקאל ללמד את עם ישראל על צורת בית המקדש, ואמר לו: "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".
התקנה היא הרבי עורר לראשונה על יסוד המדרש המתאר דו-שיח הנושא בשיחותיו בתקופת שלושת השבועות של ימי '[[בין הקבהמצרים]]' משנת [[תשל"ה ו]] ואילך. הרבי הורה שבימים אלו בהם התרחש [[יחזקאל הנביאחורבן בית המקדש]], "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בהיש להוסיף בלימוד הנושא כדי להחליש את החורבן ולזרז את בניין הבית. בשנים שלאחר מכן, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" - ועל פי ביאור דיבר הרבי באמצעות הלימוד מקיימים מצוות עשה של 'ועשו לי מקדש'במעלת לימוד עניני המקדש גם בשאר ימי השנה.
==התקנה==
[[תמונה:בית המקדש השני.jpg|left|thumb|250px|דגם בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]]
בשיחות ליל [[ערב שבת]] פרשת מטות מסעי, ו[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשל"ו]]{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=494 שיחות קודש ח"ב ע' 483]. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה' שבקישורים חיצוניים, ע' 14.}} דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני [[בית המקדש]], על יסוד דברי [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[יחזקאל]] המתוארים במדרש:
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=תנחומא צו, יד
מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה ב[[התוועדות|התוועדויות]] בשבתות שבבין המצרים לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה{{הערה|שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).}}. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו.
במהלך השנים ביקש ===פעולת הלימוד===הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן ה[[גלות]] אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש"{{הערה|שם=חחי}}. כלומר: במצוות "ועשו לי מקדש" ישנם שני חלקים הכרחיים: '''המחשבה והתכנון''' כיצד לבנות את בית המקדש, ו'''הבניין בפועל''' במעשה. ולכן, גם בזמנים שבהם אי אפשר בפועל לקיים את החלק השני - המעשי, עדיין חלה המצווה והחובה לעסוק לפחות בחלק הראשון - העיוני{{הערה|שיחת ש"פ ראה תש"מ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=985&hilite= שיחו"ק ח"ג ע' 950]).}}. בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|שם=חחי|1=שיחת הרבי בנושא נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 414, וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=31&hilite= פתיחה לספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה"].}}. בשנת [[תנש"א]], בתקופה בה עורר הרבי רבות על [[בשורת הגאולה|המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה]], כשהנה [[משיח]] בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של [[בית המקדש השלישי]], והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק תנש"א: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי..  ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה''', כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!}}. ===הענינים הנלמדים===על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין [[המשכן]] ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי){{הערה|1=משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א'] אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.}}, ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת [[בית המקדש השלישי]] (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות {{קח|מסכת |תמיד}} ו{{קח|מסכת |מידות}}, ובהלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]]. כמו כן הוסיף הרבי מספר פעמים והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו ב[[תורת החסידות]], ובמיוחד בדרושי אדמו"ר [[הצמח צדק]] שמחבר את [[תורת הנגלה]] עם [[תורת החסידות]]{{הערה|שיחת ט"ו תמוז תשמ"ט - שהיתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).}}. ===הוראות נוספות===*לעסוק בלימוד זה גם עם ילדים, ולהראות להם ציורים אודות צורת הבית המעוררים בהם חשק מיוחד{{הערה|1=שיחת כ"ד תמוז תשל"ו (שיחו"ק שם ע' 485, הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל שם).*לפעול על יהודים נוספים לעסוק בלימוד זה - אפילו יהודים שאינם יודעים אל"ף-בי"ת של יהדות, ויהודים שאינם מבינים לשון הקודש וצריכים לתרגם את עניני בית המקדש עבורם לשפות אחרות{{הערה|1=שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"א ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=267&hilite= שיחו"ק ח"ד ע' 243] ואילך). הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל ע' 15.}}.*לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה{{מקור}}.*בשנים שבהן [[שבעה עשר בתמוז]] חל בשבת, ישנם צדדים לכאן ולכאן האם יש לעסוק בשבת זו בלימוד עניני בית המקדש: בשנת [[תשמ"ה]] אמר הרבי שאין ללמוד בשבת זו את עניני בית המקדש, כיוון ששבת דוחה את הענינים הבלתי-רצויים, ויש לשלול את המחשבה שמא עושים כך בגלל ענין בלתי-רצוי. בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיש מקום לעסוק בלימוד זה גם בשבת זו, כיון שהלימוד הוא חלק מהענין '''הטוב''' שבי"ז תמוז. בשנת [[תנש"א]] השאיר הרבי את הענין בספק האם יש לעסוק בלימוד זה בשבת או להתחיל מיום ראשון.
===בזמנים נוספים===
בנוסף התבטא הרבי בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.}}.
 
===הענינים הנלמדים===
על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין [[המשכן]] ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי){{הערה|1=משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א'] אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.}}, ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת [[בית המקדש השלישי]] (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות {{קח|מסכת |תמיד}} ו{{קח|מסכת |מידות}}, ובהלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]].
 
כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו ב[[תורת החסידות]], ובמיוחד בדרושי אדמו"ר [[הצמח צדק]] שמחבר את [[תורת הנגלה]] עם [[תורת החסידות]]{{הערה|שיחת ט"ו תמוז תשמ"ט - שהיתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).}}.
 
===פעולת הלימוד===
הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן ה[[גלות]] אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש". בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|1=שיחת הרבי בנושא נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 414, וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=31&hilite= פתיחה לספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה"].}}.
 
בשנת [[תנש"א]], בתקופה בה עורר הרבי רבות על [[בשורת הגאולה|המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה]], כשהנה [[משיח]] בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של [[בית המקדש השלישי]], והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק תנש"א: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי..
 
ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה''', כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!}}.
==יוזמות והוצאות לאור==
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/313499"